חזרתי אחרי מספר ימים בחו”ל, ונראה שלא הרבה השתנה. נסעתי אחרי ההפסד לבני הרצליה, קראתי כמו כולם על שביעות רצון לאחר ההפסד לצסק”א מוסקבה, ראיתי את הניצחון הדחוק על מכבי חיפה, והנה הגיעה אולימפיאקוס ללא הכוכב הגדול שלה ואסיליס ספאנוליס, וגברה על מכבי שניצחה אותה בסיבוב הקודם ביוון.
מכבי שיחקה בלי אנדרו גאודלוק הפצוע ועם דווין סמית’ ששוב היה חסר בגלל פציעה. אולימפיאקוס היא קודם כל קבוצה הגנתית, כשגם בהתקפה הכל מסודר והכל תחת שליטה. במילים פשוטות, היא קבוצה וזה לא משהו שאפשר להגיד על מכבי.
שחקני אולימפיאקוס. עצרו את מכבי בהגנה (נעם מורנו)אז כן, התפאורה בהיכל מתאימה ליורוליג, מחלקת השיווק עושה עבודה מופלאה בהבאת קהל רב למגרש, והאוהדים שרים בדבקות את ההמנון, אבל זה לא מספיק. נכון, השחקנים הבעיתיים שוחררו, חדר ההלבשה מאוחד, אבל כששחקנים כמו דיג’יי סילי וקולטון אייברסון שהובאו כמחליפים הם הזרים הבכירים, ככה זה גם נראה במגרש.
השחקנים הישראלים מקבלים צ’אנס גדול, משתדלים, אבל רוב המשחק של מכבי בנוי על הברקות אישיות ולא על תנועות מסודרות. היוונים ניצלו נהדר את היתרון מתחת לסל עם שליטה של גיורגיוס פרינטזיס וקם בירץ’, ועם יכולת נהדרת של אריק גרין ומאט לוייסקי מחוץ לקשת.
איתי שגב. הישראלים מקבלים הזדמנות (euroleague) מישהו מהמשלחת היוונית אמר לי שהיה להם קל לשחק פה היום יותר מאשר בפיראוס או במשחק חוץ בסלוניקי נגד קבוצה זוטרה אחרת בליגה המקומית. רק דבר אחד היוונים עדיין לא הבינו: איך הם הצליחו להפסיד למכבי בבית? זה בסך הכל עוד שפל בעונה המסוייטת והרעה הזאת, אבל כנראה שבמכבי חושבים שדיימון סימפסון ונמרוד לוי יצילו את הקבוצה.