שבוע מיוחד עבר על קהילת הכדורסל שלנו. הפועל ירושלים שיחקה את משחקה הראשון בחצי גמר היורוקאפ בוולנסיה ומשחקה של מכבי תל אביב באיסטנבול נדחק הצידה.
מזה זמן רב לא היה שקט כזה לקראת משחק של מכבי ת”א ביום חמישי ביורוליג. בעבר ענף הכדורסל חיכה למשחק היורוליג של יום חמישי, וזה היווה את המסמר של הפעילות הספורטיבית בארץ. אבל אתמול (רביעי), איש בשם איינרס באגצקיס העיר פתאום את הענף. מאמן מכבי ת”א הובא לפה משום מקום אחרי רמי הדר, עם הבטחות שזוהי גניבת השנה ומאמן העתיד של היורוליג. כמעט כל מסיבת עיתונאים איתו או ראיון סוף משחק מייצר הופעות והתבטאויות לא ברורות עד מביכות.
בגאצקיס. מסיבות עיתונאים מביכות (שחר גרוס)הפעם, הוא הגיע למסיבת העיתונאים לפני היציאה לטורקיה והודיע בפני כל הנוכחים כי מכבי הולכת לנצח ועדיין והוא מאמין שיש לה סיכויים לעלות לטופ 8, כשהוא מתבסס על אמירות של צ’ה גווארה. אז אולי בגאצקיס חונך על ברכי צ’ה גווארה, אבל המכביזם לא חונך ולא הונהג על אמירות שלו ומכבי תל אביב והיורוליג לא קשורים להצהרות חסרות הכיסוי.
הדבר השני עליו הסתמך בגאצקיס הוא משחקה הלא טוב של אנדולו בשבוע שעבר על באמברג, שהסתיים בהפסדה. אך כאן הגיע זמן משחק ואת המשחק צריך לנהל. ניהול משחק צריך להביא את הקבוצה לניצחון וכאן חלק מההחלטות של בגאצקיס לא ברורות או תמוהות.
דבר ראשון הוא המנהג של בגאצקיס לשתף עשרה שחקנים עד סוף הרבע הראשון. כבר כמה פעמים שחמישייה שרצה טוב נשלחת לספסל ועל המגרש בבת אחת נכנסים שחקנים שלא התחממו, שלא נכנסו למשחק ונוצרת חמישייה שמתקשה להשיג סל טוב. במקום לסיים את הרבע הראשון בהובלה של שש עד שמונה נקודות הפרש, הרבע הסתיים בשוויון 17. באותו עניין אני קורא שוב ושוב מתוך ראייה לעתיד השחקן והמועדון לשתף את איתי שגב גם באירופה, אבל במסגרת השחקנים שמשותפים עד סוף הרבע הראשון איתי לא עלה למגרש.
איתי שגב. צריך לשחק (איציק בלניצקי)אנדולו אכן היו ביום חלש עד בינוני ומכבי ברגעים רבים במשחק הובילו ונראו טובים יותר, אבל ההפרש היה שביר וכל חילוף שחקן היה נראה כאילו מטרתו לעצור את התנופה של מכבי, ולא כדי לשפר את המצב במגרש.
במחצית הראשונה הטורקים לא קלעו ולו שלשה אחת, אבל מכבי לא השכילה לנצל זאת להובלה משמעותית בהפסקה. קולטון אייברסון, שהיה סביר, הועלם מהמגרש לזמן רב; יוגב אוחיון, שהפעיל את הקבוצה היטב ויצר כוח הגנתי שהתמודד טוב יותר עם תומאס הרטל, הועלם מהמגרש לפרקים רבים. ויקטור ראד, שנמצא בכושר טוב והיה הסקורר המוביל, ממשיך לייצר אחת לכמה פעולות איזו שטות מכריעה וההתנהלות שלו מזמינה כל הזמן התנגשות עם השופטים.
אני חוזר על רצוני לתת לשחקנים ישראלים לשחק, אבל לשיא הגיעו הדברים כאשר לתדהמתם של רבים חמש דקות לסוף המשחק בפיגור של שבע נקודות, הוכנסו למגרש איתי שגב ונמרוד לוי, כאילו זה לא משחק שרוצים לנצח. ולימיר פראסוביץ’, המאמן היריב, הלך במספר התקפות רצופות על שני השחקנים הצעירים שהוכנסו והבטיח למעשה את הניצחון. לא ברורות לי החלטותיו של בגאצקיס עד עכשיו, אבל לא ניתן להסביר את הפעולות הללו, שרחוקות מן האמונה בניצחון.
נמרוד לוי. חילוף לא ברור (נעם מורנו)נכון שהפסדה של מכבי תל אביב הוא כבר לא סנסציה לקבוצה שהפסידה שמונה משחקי חוץ רצופים, אבל נדמה שמאז שבגאצקיס הגיע, לא הייתה שום התקדמות בשום פרמטר של המשחק: לא גיבוש הרכב סביר, לא רוטציה מתאימה, לא שיפור בהגנה ולא נקיטת טקטיקה התקפית טובה יותר. עם כל הכבוד ליורוליג, אז נכון שצסק”א, ריאל מדריד ופנרבחצ’ה הן קבוצות טובות, אבל מכבי עם הרכב השחקנים שלה שווה הרבה יותר ממה שהיא השיגה וההבטחות שנראה ונקבל עם בגאצקיס משהו אחר, התנפצו לרסיסים.
עכשיו מכבי צריכה להכין את עצמה למאבקים בליגה וכאן עם החוק הרוסי ההחלטות שצריכות להתקבל וניהול המשחקים, ההרכבים דורשים הרבה חשיבה והבנה איפה אתה נמצא ומה אתה מייצג.