במבחן התוצאה מכבי תל אביב ממשיכה קדימה, מספקת את הניצחונות הרצויים ואי אפשר להתווכח, אבל לעומת זאת הדרך שבה היא משחקת היא ממש לא דרך משביעת רצון. אני בטוח שלא את ג'ורדי קרויף, לא אף אחד במערכת וגם לא את הקהל שלה.
כשאני רואה את הפועל באר שבע יום לפני ואת הצהובים יום אחרי, אם להשוות בין הקבוצות האלה, ב"ש טובה בכמה רמות ממכבי ת"א. מאורגנת יותר, מחוברת יותר, נראית הרבה יותר עוצמתית.
מאז לפני שנתיים בתקופת ערן זהבי, כשהיא הייתה קבוצה התקפית מאוד, מכבי ת”א הפכה לקבוצה ממש לא התקפית. רוב המסירות הולכות אחורה, יש יותר מדי כדורים ארוכים, אין מספיק תנועה למעלה, החלק ההתקפי לא עושה מספיק תנועה, גם לא מהיר מספיק, ובנוסף לכך אין מספיק שחקנים שמצטרפים להתקפה.
לעומת מה שראיתי אצל האלופה עם ג’ון אוגו, מהראן ראדי ודן איינבינדר, בקישור של מכבי ת"א אין אגרסיביות, אין חילוצי כדור בשטח היריב. הקישור לא קוטע התקפות של היריבה, ולכל התקפה לוקח הרבה זמן עד שהיא יוצאת. בולט בחסרונו גל אלברמן, שהצהובים עדיין לא מצאו לו תחליף.
למזלה, נכון לשלב הזה, כאשר העונה הרשמית בישראל עדיין לא התחילה, יש לקבוצה של ג’ורדי קרויף אפשרות לתקן את מה שצריך כאשר היא מנצחת ומתקדמת באירופה. סגנית האלופה חייבת באופן בהול להשתדרג בכמה שחקנים דומיננטיים. מיץ’ גולדהאר צריך להשקיע את הכסף הגדול עכשיו, כי יותר מאוחר זה יעלה כבר הרבה יותר ביוקר.
מי שכן אפשר לציין לטובה בשלב הזה בקבוצה של גולדהאר הוא שחקן הרכש אופיר דוידזאדה. הוא יוזם, לא מאבד כדורים, נקודת אור בכל האפור של הקבוצה, יחד עם וידאר קיארטנסון שמבקיע את הגולים שמצפים ממנו. ועדיין, כל זה לא יספיק מול הפועל ב"ש במאבק על האליפות ובהמשך באירופה. מכבי ת”א חייבת עוד 2-3 זרים טובים כדי לעלות בכמה דרגות ולחזור להיות קבוצה אטרקטיבית.
המזל הגדול של הצהובים הוא שהם פגשו יריבה בדמותה של פאניוניוס, קבוצה חלשה מאוד, ולכן גם אחרי משחק רע הם מצאו את עצמם מנצחים ומשיגים מקדמה קטנה. לכן, למרות השער הבודד, אני חושב שזה יספיק להם לגומלין. אם מכבי ת"א תהיה בשבוע הבא ביוון טיפה יותר טובה מאשר הערב, היא יכולה לעלות לשלב הבא.