המשחק בין מכבי תל אביב למכבי חיפה אומנם נגמר בשוויון 0:0, אבל למרות התוצאה המאוזנת אפשר לומר בבירור שיחסי הכוחות בין הקבוצות נוטים לכיוונם של הצהובים. בזמן שהירוקים של גיא לוזון התמקדו בסגירה מאחור והציגו כדורגל מדכא שהדגיש את הפחד שלהם מהפסד, החבורה של ג’ורדי קרויף נראתה טוב והוכיחה שאצלה הרצון לנצח הוא זה שנותן את הטון.
נתחיל בקבוצה מהצפון – אני פשוט לא מצליח להבין איך הצוות המקצועי הצליח לבזבז את כל המיליונים שהשקיע יעקב שחר בצורה כל כך רשלנית. מכבי חיפה שיחקה כדורגל לא מזמין ולא יפה לעין לאורך כל 90 הדקות. לא ראיתי מהשחקנים של גיא לוזון שום דבר ואני לא מצליח להבין על מה עובדים באימונים בכרמל במהלך כל השבוע.
מכבי חיפה הפכה להיות קבוצה שמתמחה בסגירות, בירידה אחורה ובעמידה נכונה לפי העמדות שמאמן מצייר על הלוח, אבל זו בסך הכל ‘הצגה’ טקטית של המאמן ולא יותר מזה. השיטה והצורה בה משחקים הירוקים לא מאפשרות לאוהדים שלהם ליהנות מכדורגל, הם לא מראים אפילו טיפת יוזמה התקפית, כשכל השחקנים מקובעים בצורה טקטית לעמדות שלהם.
גיא לוזון (נעם מורנו)למעט סינטיהו סלליך, לא ראיתי שחקן אחד יצירתי אצל האורחים ולכן לא מובן לי איך גילי ורמוט נותר מחוץ לסגל. מכבי חיפה לא הראתה שום ניסיון לעשות משהו גרנדיוזי או פנטזיונרי, ששחקן עם כישרון כמו ורמוט יכול לבצע. לוזון ממשיך לדכא כל אפשרות ליצירתיות וכישרון בקבוצה שלו, שהפכה להיות מכנית וחסרת מעוף ולכן גם עצוב לי מאוד בשביל הקהל הנפלא בירוק.
מהעבר השני לעומת זאת, מיץ’ גולדהאר קיבל אישור שיש לו קבוצה טובה שיכולה להצליח וללכת עד הסוף אם היא תדע למצוא את האיזון הנכון בין השלישייה ההתקפית – עומר אצילי, אלירן עטר ו-וידאר קיארטנסון. מכבי ת”א הפגינה חוזקה, נחישות ועוצמתיות, למרות שהיא לא שיחקה כדורגל יפה במיוחד. שוב, ההבדל הגדול בין הקבוצות היה הרצון לנצח מצד אחד, למול הפחד מההפסד בצד השני.
וידאר קיארטנסון (נעם מורנו)אבל בעוד הבעלים הקנדי יכול להיות מרוצה מהצד המקצועי, בפן הניהולי נראה שיש בלאגן גדול ומישהו צריך לתת את הדעת על מה שהתרחש בספסל הצהוב לאחר ההרחקה של טל בן חיים. לא יכול להיות שמאמן נבחרת אנגליה לשעבר, סטיב מקלארן, יתבזה בעליה וירידה מהספסל וזו פשוט שכונה שאסור שתתרחש במועדון שמוציא כל כך הרבה כסף על ניהול.