מכבי תל אביב הגיעה למשחק חשוב מול אוילמפיאקוס, משחק עם הרבה היסטוריה אבל גם הרבה אמוציות. יאניס ספרופולוס מכיר את היריבה על בוריה ואולי זה היה עקב האכילס שלו, האמוציות בין יאניס לאולימפיאקוס ישנן, אבל הן מוחבאות. היווני שזכה למוניטין שלו כשאימן את האימפריה האדומה סיים את תפקידו מבלי שחודש חוזהו עם אבדן האליפות לפנאתינייקוס, כן, זו שעודד קטש יהיה מאמנה מיום חמישי.
המארחת התחילה את המשחק תוך שליטה, אבל לא כזו שנתנה לה לברוח להובלה גדולה. מכבי ת”א השקיעה הרבה מחשבה איך להתקיף את סלוקאס, שלתכניתו של ספרופולוס היה אמור להיות החור ההגנתי של אולמפיאקוס, וגם באם מספר פעמים זה היה מוצלח, בפעמים אחרות ובעיקר במחצית השנייה זה סיבך את מכבי ת”א בהתקפות שהסתיימו עם לחץ של הזמן ועם זריקות לא טובות.
מעבר לכך, כבר ברבע הראשון אלופת ישראל הכניסה למגרש 11 שחקנים ולעיתים היו הרכבים לא מתואמים ומבולבלים. עומרי כספי עלה בחמישייה גם בתחילת המשחק וגם עם תחילת המחצית השנייה, אבל לא הצליח להטביע חותמו על המגרש במחצית הראשונה שהסתיימה עם יתרון 33:40, כשהייתה הרגשה שהיוונים עם קצב משחק איטי, הצליחו להרדים את מכבי ת”א שיכולה הייתה וצריכה הייתה לפתוח הפרש גדול הרבה יותר.
ההרכבים על המגרש נראו לא מתואמים, וכך כספי, זוסמן ובנדר סיימו ללא נקודה ובלייזר עם נקודה אחת. מעבר לכך, במחצית השנייה במכבי ת”א נכשלו שוב ושוב בהגנה על הפיק אנד רול של סלוקאס, וגם החילופים של האנטר איתו לא הצליחו לעצור אותו מצבירת נקודות ומפיטום הגבוהים של אולימפיאקוס. מרטין חסן 6 נקודות, פרנטיזיס 12 נקודות וגאן צ’רלס 8 נקודות, שהעפילו על הגבוהים של מכבי ת”א ז’יז’יץ’, האנטר, בנדר ,כספי וקלואירו.
ההפתעה של המשחק הייתה משחקו ושיתופו של לארנזקיס, שהוכנס רק בדקה ה-28. שחקן שמשחק תמיד דקות מעטות והוא הפליא בהחלטותיו ועשה ב-17 דקות כולל הארכה 13 נקודות, כולל קליעות עונשין מכריעות שמכבי ת”א שלחו אותו והוא לא החטיא. בסיום המחצית הראשונה נכנס למספר דקות ספנוליס, שהיה חלש ולא הוחזר שוב למגרש, הבנה מלאה לכושרו ומעמדו ואולי ההופעה האחרונה שלו ביד אליהו.
הכניסות והיציאות של חלק מהשחקנים מהמגרש, בעיקר דורסי וג’ונס, הפריעו להם להיכנס טוב יותר למשחק ושוב כשהגענו לדקות האחרונות הכל הלך לווילבקין, ששוב ראה מול העיניים שמירות כפולות. אז נכון שאת חלק מההחטאות שלו האנטר תיקן עם ריבאונד התקפה וסל, אבל חלק מהמסירות נחטפו או הכניסו שחקנים אחרים לזריקות קשות – כמו קלויארו, בראיינט ודורסי.
מכבי משדרים שוב ושוב – ‘יש לנו עכשיו סדרת משחקי בית וננצח בהם’, והם מתעלמים ממה שקורה להם בבית כל פעם שמגיעה להיכל קבוצה שנמצאת מעליהם בטבלה, וזה מאפיין קבוצה שעסוקה כל הזמן בהתגוננות, בהסתרה, ובהסברים להפסדים שלה לחלק מההחתמות הלא טובות שלה. עם כדורסל כזה, עם חוסר אגרסיביות ראויה, עם מיעוט בתרגילי משחק, עם מספר מועט מדי של התקפות מתפרצות או משחק מעבר, כשכל המשחק נגרר למשחק עומד, מכבי ת”א מתקשה מול קבוצות עם הגנה ראויה של יורוליג ולא ההגנות הרכות שהיא פוגשת בליגה הישראלית.
הצהובים ירו לעצמם ברגל ויכולים לבוא בטענות רק לעצמם. משחק קצת אדיש, הרכבים לא מוצלחים, ותוכנית משחק לא טובה עלו להם בהפסד, ושוב הם מגיעים בלחץ גדול למשחק בית נגד באסקוניה כבר ביום חמישי.