מכבי תל אביב תסיים הערב (שישי) באופן רשמי את עונת היורוליג וללא קשר לתוצאה מול זניט סנט פטרסבורג, כל העובדות מראות בצורה חד משמעית על עונה אירופית רעה בכל קנה מידה, שגם המשיכה את הירידה בכוחה של הקבוצה בזירת היורוליג. נכון, הייתה עונה קשה לניהול ותפקוד של כל קבוצת ספורט ביבשת ובעולם – עונה תחת השפעת מגפת הקורונה, שהביאה הרבה סוגיות למנהלי ומאמני קבוצות ספורט.
אולם, הקורונה פגעה בכולם והישענות רק על המגפה כסיבה לכישלון היא שגויה, ואם זו ההרגשה האמיתית של האחראים אז הבעיה היא כפולה, כי הם מתעלמים מן האמת. בנייה וניהול של קבוצת כדורסל היא עבודה מקצועית קשה, סיזיפית וצריכה להתנהל במקצועיות ובשיטתיות על ידי אנשי מקצוע בכל העמדות הדרושות.
בכל מועדון יש עונות טובות יותר ויש פחות – פציעות, היעדרויות, הפסדים, ניצחונות במשחקים חשובים, תארים, כושר והשתלבות של כוכבים כאלה ואחרים (חדשים עם ישנים), אבל את כל העסק הזה צריך לנהל. כל יום כל היום, 24 שעות ביממה, עם הסתכלות על המשחק של מחר, עם חשיבה מה היה אתמול ומה החלטנו לפני חודשיים. כולל גם הסתכלות לטווח בינוני וארוך, ניהול ספורט בכלל וכאן בפרט ניהול של קבוצת כדורסל מפוארת בעלת תקציב גדול. קבוצה ששואפת להישגים, שהייתה פורצת דרך בשאיפות שלה, בחתירה שלה להישגיות למקצוענות לניצחון והישגים בכל מצב ומצב.
שחקני מכבי מודים לקהל (איציק בלניצקי)יש כאן קבוצה שמתמודדת עם אימפריות רבות מסורת ממדינות ספורט מצטיינות כמו ריאל מדריד, ברצלונה, צסק”א מוסקבה, מילאנו, פנאתינייקוס, אולימפיאקוס ואפילו התמודדות עם קבוצות צעירות יותר שהצטרפו למאבק כמו אנדולו אפס, פנרבחצ’ה, באיירן מינכן, אלבה ברלין וילרבאן, באסקוניה, ולנסיה או גם ז’לגיריס קובנה.
נכון, חלק מהמאבק התמידי הוא על גודל תקציב, אבל מאחר ואין תקציב שווה וכל מועדון משיג זאת אחרת או על ידי בעלים עשיר ו/או הסתמכות על הכנסות קבוצת הכדורגל של המועדון (שגם הם נפגעו השנה) או מאבקים שבאו לידי ביטוי במאבקים בתוך הליגה המקומית, לעיתים אף קונפליקטים רבים ושנאה. בספרד, בין ברצלונה לריאל מדריד, בטורקיה בין פנרבחצ’ה לאנדולו או באיטליה בין ארמני מילאנו לבולוניה (מה שיחזור ככל הנראה גם לזירה הזו בשנה הבאה).
בנוסף, ישנו גם המאבק בין צסק”א מוסקבה לזניט ברוסיה. מאבק שחזר השנה אחרי שנים בהן חימקי מוסקבה שניסתה להילחם עם צסק”א והשקיעה הרבה מאד כסף, אך הגיעה להתפרקות ניהולית כספית וערכית כפי שנראתה במשחקה האחרון כאן בהיכל מנורה מבטחים. אגב, מי שחגג את הניצחון פה שם לעצמו פלסטר על העיניים. כמובן שיש את הקרב הגדול והיצרי בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס, שהסתיים בפרישתה של האחרונה מהליגה המקומית, אך לשחק רק ביורוליג זה לא הפתרון. ניסיון שהסתיים בכישלון גדול ובנזק למועדון עצמו ולכדורסל היווני כולו.
דימיטריוס איטודיס (איציק בלניצקי)בשנים האחרונות היה מאבק גדול גם סביב מכבי והשתתפותה ו/או אי השתתפותה בליגה הישראלית וטוב שלא התקבלה ההמלצה של מנהליה המקצועיים של המועדון לפרוש מהליגה הישראלית ואולי להעמיד קבוצה ב’ שנתמכה על ידי חלק מאנשי המועדון. נכון, מנהלת הליגה בכדורסל והתנהלותה היו חלק מהסיבות שהביאו את המשבר לידי פיצוץ, אבל התכנית שנרקמה על ידי חלק ממנהלי המועדון הייתה, לעניות דעתי, לא ראויה, לא נכונה, נועדה לכישלון והייתה מביאה להערכתי נזק לקבוצה ולבסוף טוב שירדה מהפרק.
קבוצת כדורסל נדרשת לתקציב וצריכה להגיע למצב שמנהליה, בכל הרבדים, מוציאים מהתקציב הזה מקסימום, גם תחת חוסר תקציב כביכול. היעדר הקהל פגע בתקציב האלופה הישראלית, המסתמכת רבות על ההכנסות מהקהל, שגם יוצר אווירה ביתית נהדרת, אבל גם בקבוצות אחרות ורבות היעדר הקהל פגע בתקציבים, פגע בעידוד כך שנושא הקהל לא היה ייחודי רק לצהובים.
מכבי נבנתה מאז שנות השבעים כאימפריה ספורטיבית בכדורסל עם חזון ומדיניות עם עקשנות – לא נשברה עם כל הפסד או כישלון, כאשר במקביל לאט לאט שולבו אנשי ניהול, שלא דווקא מהכדורסל, בשיווק, בניהול כספי, בדוברות, בניהול אדמיניסטרטיבי והפיכת מכבי למותג ברמה הלאומית והבינלאומית, כולל גם ברמה המסחרית. כמובן גם בניהול הכדורסל עצמו – מאמנים, צוות מקצועי, סקאוטינג, אימונים, כושר, וצוות רפואי הכולל רופאים ו/או פיזיותרפיסטים, יחד עם הסתייעות במדע, הסתמכות על נפלאות המחשוב ועוד.
שיין לארקין שומר על סקוטי ווילבקין (איציק בלניצקי)לכל מי שמונה או גויס לעבודה במועדון הזה היה ברור כי הוא שאפתן להישגים וניצחונות – רוצה נאמנות בלתי מתפשרת למועדון 24 שעות ביממה, הוא גם צריך להיות אחד ששונא הפסדים, לא מקבל אותם ובודק שוב ושוב למה הם באו. איש מקצוע שרוצה לזכות בכל תואר וגם בטורניר ידידות זניח, ובוודאי שבתואר מכובד, אליפות, גביע ובטח גביע אירופאי. איש מקצוע שרוצה לגייס את השחקנים הטובים ביותר שיקבלו את כל הגיבוי והתנאים מהמועדון להצליח לנצח ולזכות בכל תואר אפשרי שבא עם המילה “מכביזם”.
לכן, מי שלא היה שותף לא מבין זאת. לפעמים נפלטו שחקנים ו/או מאמנים, אנשי מקצוע בתפקידים אחרים כי הם לא הבינו עד שעזבו את המועדון מה נדרש מהם וגם אחר כך כי צריך להיות ללא שעות עבודה מוגדרות עם נאמנות בלי קץ, כולל גם שיתוף פעולה עם אנשים נוספים תחת לחץ וקונפליקטים שמגיעים חדשות לבקרים.
לא כל אחד יכול לעמוד בלחץ של לנצח בכל משחק ואת אווירת חוסר קבלת ההפסד. במועדון יותר קטן או פחות שאפתן מקבלים הפסדים וחוסר הצלחה בשוויון נפש. כל “הדחקות” שעושים על מכבי על ישיבות החירום, על חוסר קבלת ההפסדים, הפאניקה שבה מתקבל הפסד הם ההבדל בין מכבי שהייתה לבין מה שקורה בשנים האחרונות. כאשר ניסו להוריד את הלחץ והמחשבה הייתה לשנות סטנדרטים – לקבל את ההפסדים והכישלונות בשוויון נפש זה פגע בייחודיות של המועדון והשנה הכישלון התקבל בשלוות נפש.
ניקולה וויצ'יץ' (איציק בלניצקי)אף אחד לא פוטר ולא בסכנת פיטורים, אף אחד לא רב עם אף אחד, הכל בשלווה וזוהי נסיגה של המועדון מהדרך, מהחזון, ומהאמונה בדרך. גם חלק מבעלי התפקידים שלא מספקים את הסחורה ולא מצטיינים בתפקידם מקבלים בצורה תמוהה גיבוי מוחלט ולא מתקיים אפילו דיון על מידת הצלחתם והתאמתם לתפקידם. זה לא מכביזם. נכון, כמות הזרים עלתה בכל המועדונים ובכל הליגות, אבל במכבי לדורותיה היו תמיד כוכבים ישראלים. חלקם היא גידלה במחלקת הנוער המפוארת שלה וחלקם אותרו על ידי המועדון ברחבי הארץ והובאו לשחק ולהתפתח בשורותיה, כמו גם שחקנים מתאזרחים, שאותרו על ידי המועדון והטובים שבהם הובאו ושולבו.
בכל אופן, אינני רוצה למנות פה את השמות של שחקני מכבי לדורותיהם שפיארו את המועדון ואת הנבחרת הלאומית. זו לא תופעה של השנה הזו בלבד - אין למכבי שחקנים ישראלים מובילים ואנשי המקצוע של המועדון לא פועלים לצרפם למועדון. אם פעם למכבי הייתה בנבחרת ישראל כמות של חמישה שחקנים ויותר, שהביאו כבוד הן למועדון והן לנבחרת הלאומית. הרי שבמשחקים האחרונים של נבחרת ישראל ראינו נבחרת בלי שחקני האלופה וזה צרם להרבה אנשי מכבי, ולא בגלל ההתנגשות בין התאריכים בין פיב”א ליורוליג.
כשבמועדון רצו פעם להביא ולהשיג שחקן ישראלי היו הולכים למשימה בחרדת קודש והיו מפעילים את כל ההשפעה, האהבה, הרצון, ההשקעה הכספית הדרושה והדבקות במטרה שאפשר היה ליצור כדי להשיג את השחקן ולהביאו למועדון ולגדל אותו לפי הדרישות של שחקן מוביל במכבי. נכון שעמרי כספי הובא בשנתיים האחרונות כדי להציל קצת את המצב, אבל הפציעות שלו ומצבו הגופני מנעו ממנו להיכנס לבלטה הזו.
עומרי כספי (איציק בלניצקי)אבל איפה האחרים? איפה הצעירים שהיו צריכים לגדול תחת מחלקת פיתוח השחקנים (השם המכובס למחלקת הסקאוטינג) שגם היא לא מצטיינת בתפקידה בלשון המעטה. נכון, דני אבדיה הגיע ל-NBA, אבל אני יודע כמה אנשים מסתובבים בכדורסל הישראלי, טופחים לעצמם על החזה ולוקחים קרדיט על צמיחתו של שחקן ברמתו. כמה אנשים תפסו טרמפ על הצלחתו, כמעט כמו כמות האנשים שאמרו שהם היו על אניית האקסודוס, למי שיודע למה אני מתכוון.
איפה יובל זוסמן? רק לפני ארבע שנים בגמר אליפות אירופה לנבחרות עתודה היה השחקן המצטיין, שנרשם בכל פנקסי הסקאוטים עם יכולות מנהיגות, הובלת כדור וקליעה, כולל ממוצע של כ-20 נקודות באליפות אירופה לעתודה. זאת בנוסף לאסיסטים, חטיפות, לגמרי שחקן שהיה אמור להיות הכוכב הבא של מכבי. מה עשו במועדון כדי שהוא יהיה כזה (לפני פציעתו)? קיבלנו שחקן שעולה רק למשימות הגנתיות, מתחבא בפינה ולא מקבל את הכדור. שחקן שמפחד להוביל מתפרצות, כזה שאיבד את הביטחון בקליעה. מי אחראי לזה? מי עבד איתו על זה? קל להתפוצץ עליו בפסק הזמן ולשבור עליו לוח או על מקס היידגר, אבל אני לא ראיתי שזה נעשה כנגד איזה שחקן זר שאכזב לדוגמה.
אני גם לא רוצה למנות את השמות של הישראלים שמחלקת הסקאוטינג פספסה (בגלל אתיקה), לא היה צריך לנסוע רחוק כדי למצוא אותם ואם היו הולכים עם סכין בין השיניים כדי להשיג אותם כמו שמנהל “מכביסט אמיתי” יודע לעשות, הוא היה משיג אותם. אבל נראה שמחפשים ומשקיעים במחלקת הסקאוטינג בעיקר לשחקנים מתאזרחים כמו היידגר, סנדי כהן ובעצם שכחו את כל הכישרונות שישנם פה מתחת ליד.
לברון נחסם על ידי הזוניה (רויטרס)אני אפילו לא מדבר על כישלון איתור הזרים והתאמתם לקבוצה, לשחקנים האחרים ולסגנון שזה יעלה בהמשך. אבל מי שהלך עם סכין בין השיניים להחתים שחקנים קרואטים, השיג אותם, אבל לא את אלה שהקבוצה הייתה צריכה. למה לא ניסו להביא לצהובים את מריו הזוניה? הגארד הקרואטי, ששוחרר מארצות הברית ועבר לפאו, מתאים להיות שחקן מוביל במכבי וביורוליג.
בניית קבוצה היא לא מעשה של קיץ אחד. כמה שחקנים אנדולו החליפה בקיץ? אף אחד. היא צירפה כל קיץ עוד שחקן או שניים, עד שבנתה קבוצה מהטובות באירופה. היא רק משאירה את הטובים ומוסיפה. כמה שחקנים צירפה ברצלונה בקיץ האחרון? ואל תאכלו את היחצנות של החתמת פאו גאסול, שעד עכשיו לא עלה למגרש בסכום מצחיק כדי שלמאמן נבחרת ספרד תהיה לגיטימציה לשתף אותו בסגל לאולימפיאדה.
אבל במכבי יש רשימת שחקנים שעברה כאן וברור שהם לא היו צריכים להישאר, כי הם לא היו צריכים להגיע מראש. קבוצת כדורסל צריכה בסיס והבסיס צריך להיות סנטר מוביל, עוד סנטר מחליף, עוד שחקן גבוה שיכול אולי לשחק בשתי עמדות סנטר והפאוור פווורד בעמדות 4 ו-5. לא כל אחד יכול לעלות מהספסל ולא כל צמד גבוהים יכול לשחק ביחד. בשנה שעברה היה סוף כל סוף צמד ראוי – טאריק בלאק ואותלו האנטר, ואז קרה מה שקרה עם בלאק.
טאריק בלאק (איציק בלניצקי)האם אנטה ז’יז’יץ’ התאים למה שצריך להיות סנטר ביורוליג עם שאיפות להגעה לפיינל 8 ופיינל 4? האם הוא נבדק בעיניים של ניתוח מקצועי אמיתי או נבחן בגלל קירבתו למנהל המקצועי (אם באמת ריאל מדריד התחרתה עליו)? זה מה שצריך לשאול ואני כותב את זה סוף סוף כי מי שהביא למכבי לעמדת הסנטר שחקנים כמו מאיק צירבס, ארינזה אונאקו, טרבור אמבקווה וגם הסנטר הברזילאי ויטור פבראני, מזמן כבר היה צריך להפסיק להביא שחקנים למועדון הצהוב.
האנטר התבגר בשנה ונפצע הרבה ואנטה דורש סגנון אחר ושונה התקפית והגנתית כך שנוצרה חוסר התאמה לצד חוסר הצלחה בעמדה מס 4. במכבי הביאו בשנה שעברה את קווינסי אייסי, שהביא פיזיות, קשיחות, הגנה טובה וקליעה מבחוץ, ויותר מזה השתלב נהדר חברתית עם השחקנים האחרים בקבוצה, היה אהוב ואהוד. נכון הוא נפצע, ולמרות בקשת שחקנים בקבוצה להחזרתו הוא לא הוחזר וגם לא חזר לשחק עד היום, ייתכן שהוא עדיין פצוע.
על ג’יילן ריינולדס ויתרו בקלות וכל אחד ראה כמה הוא היה חשוב והצטיין בהגעת באיירן מינכן לפיינל 8, אבל במקומו הובא דראגן בנדר. האם זה היה מבחן מקצועי אמיתי או עם הנחה בגלל היותו בן הטיפוחים של המנהל המקצועי? האם בכלל אפשר לשלב בין הסגנון האמריקאי-אירופי שיש במכבי לבין הסגנון הקרואטי? האם נבחנו באמת חלופות אחרות והאם הוא הובא בגלל חוסר בתקציב? מה, הוא משחק בחינם? בנוסף, למה שוחרר ג’ייק כהן שהצליח בשנים האחרונות למצב עצמו כשחקן טוב בעמדות 4-5?
ג'ייק כהן וג'יילן ריינולדס (איציק בלניצקי)כהן למד את מכבי ואת דרך פעולותיה, כאשר הייתה לו עונה נפלאה בשנה שעברה - ידע לקום מהספסל וגם זו תכונה חשובה לשחקן מוביל בנבחרת ישראל. כהן הוא טיפוס נוח שהסתדר עם האמריקאים בקבוצה ועם הישראלים. אז האם הדרישות הכספיות שלו היו כמו של מסי שמכבי לא יכלה לעמוד בהן? והאם שם בקבוצתו הקטנה בספרד משלמים לו יותר ממה שמכבי יכלה לשלם לו? הוא היה הבעיה התקציבית? אולי היו כוונות אחרות בשחרורו.
וכאן נגיע לעמדות הגארדים. אחרי שאמרתי שכדי לבנות קבוצת כדורסל צריך קודם כל סנטר מוביל ומחליפים, אז צריך רכז. מי הרכז של מכבי? מה זה רכז? האם הרכז של הקבוצה הוא בין עשרת המצטיינים ביורוליג? לפני מספר עונות היו בשוק השחקנים שלושה שחקנים בולטים בעמדת הקומבו גארד – סקוטי ווילביקן, מייק ג’יימס ושיין לארקין.
ג’יימס ולארקין יכולים לשחק בשתי עמדות הגארד ושניהם סומנו קצת כבעייתיים. בסופו של דבר מכבי החליטה ללכת על סקוטי ולקח זמן אולי להבין כי הוא זקוק לפוינט גארד מנהיג ושומר לידו. בעוד החלטה רעה הקבוצה נפרדה ביחד עם המאמן נבן ספאחיה גם מנוריס קול. לפי מה שאני יודע ממקורותיי בתוך הקבוצה - המאמן והשחקן לא הסתדרו, כאשר קול לא רצה לקבל את מרותו ואת דרך התנהלות מול השחקנים ולא ארחיב.
שנה אחר כך הגיע ווילבקין. מה עשו באנדולו? ביחד עם לארקין הביאו את ואסילייה מיצ’יץ’ ובנו זוג גארדים, הטובים היום ביורוליג. מנגד, מה עשו מכבי בשנה שעברה? הביאו את נייט וולטרס, ששיחק מצוין עם ווילבקין ולצער כולם הוא נפצע. ארון ג’קסון שהובא לפה לא התאים והיה כבר מעבר לשיאו. מי שהיה צריך לבדוק לעומק, כמו שצריך לעשות באופן מקצועי, ראה שבדרושפקה היה ליד סקוטי רכז כמו בראד וונאמייקר.
אז הוא עבר לפנר והיום הוא בליגה הטובה בעולם. מכבי לא הייתה יכולה להרשות לעצמה להחזיק אותו, אבל להביא את כריס ג’ונס ליד סקוטי זו פשוט התאמה רעה והחלטה מקצועית כושלת, אבל מי שהביא למכבי תגליות מפצצות כמו קנדריק ריי, כאיזה תגלית מדהימה, או את פייר ג’קסון או אפילו מארקז היינס מבין שיש דרך וגישה להחלטות הגרועות.
נוריס קול (איציק בלניצקי)מי שעוקב אחרי קול מאז שנפלט ממכבי ולא היה צריך את המשחק השבוע נגד וילרבאן כדי אולי להבין שקול לצד ווילבקין היו יכולים אולי להיות זוג מצוין. אפילו הקיץ היה את ווייד בולדווין המצטיין של באיירן השנה, שלא נקלט כראוי באולימפיאקוס והסקאוטים של מכבי לא ראו זאת בזמן שהופצה שמועה הזויה שקוסטאס סלוקאס בדרך לצהובים. גם קווין פאנטר ממצטייני מילאנו השנה בעמדה מספר 3 היה פנוי, אבל פה לא ראו ולא שמעו כמו שלא היה להם את היכולת המקצועית ואת ההבנה על שחקנים זרים, ששיחקו פה בקבוצות ישראליות מתחת לאף שלהם, דוגמת וויל קלייבורן, זאק לידיי ועוד ארוכה הרשימה.
אנג’לו קלויארו הובא לפני כמה עונות כתגלית מדהימה מהליגה הטורקית, כאשר לפני עונה הוא נשאר בקבוצה רק כי היה לו חוזה כזה גבוה ואף קבוצה באירופה לא הייתה מוכנה לקחת את החוזה הגבוה שלו, אך פתאום הוא הפך לשחקן שמשחק הכי הרבה דקות. האם איתו אפשר להגיע לפיינל פור? נכון, הוא בחור נחמד ולא עושה בעיות אבל בקבוצה ווינרית והישגית צריך גם אחד או שניים שהם בעיתיים, לא נחמדים, כאלה שעולים למגרש ולא לוקחים שבויים.
בכלל, האם זו בושה להחתים שחקן ששיחק בארץ והובא על ידי סקאוט אחר או להביא את השחקן המצטיין של הליגה המונגולית? מישהו בכלל בודק את רמת ההגנה של השחקנים? האם הם מתאימים לשיטת ההגנה של המאמן? האם ידוע שבכל תכניות המשחק של קבוצות שבאות לשחק נגד מכבי מתקפים את הגנת הפיק אנד רול על ז’יז’יץ’?
טיילור דורסי (איציק בלניצקי)מי בעצם מתאים את השחקנים שהקבוצה מחתימה למי שישנו? האם ווילבקין וטיילר דורסי יכולים לשחק ביחד או להחליף אחד את השני? ובכלל מה רמת הסדר והרוטציה הדרושה לקבוצה בעונה ארוכה וקשה כזו? ושוב, מה רמת ההגנה והתכונות ההגנתיות של כל אחד? האם הם מתאימות לתפיסה ההגנה של המאמן ומעבר לזה האם לא צריך לסדר עמדות קליעה לווילביקין עם חסימות? כפי שעושה ריאל לקארול או כפי שעושים לקייל קוריץ’ בברצלונה? האם סגנון המשחק של מכבי נפגע השנה כי השחקנים שהובאו לא התאימו לשיטת המשחק של המאמן או לא מתאימים לשחק עם השחקנים שהיו בקבוצה?
במכבי היו תמיד קנאים להדלפות ופרסומים מתוך המועדון ובצדק, אבל כיום עם המודרניזציה של התקשורת והרשתות החברתיות אפשר לשטוף את מוחם של מי שצריך בעיתוי עם פרסומים. ואז קוראים את הפרסומים אחרי הפסדים שמיועדים להסיט את תשומת הלב מהפסדים מביכים ומהכישלון המתמשך. הדלפת שמות של שחקנים שאולי יגיעו לשנה הבאה כדי להשתיק ביקורת על שחקנים קיימים, פרסומים כדי לחפות על בעלי התפקידים שלא מספקים את הסחורה.
טיילר דורסי, אנג'לו קלויארו ואלייזה בראיינט (איציק בלניצקי)זו לא פעולה “מכביסטית”, זה סטנדרט חדש של החבאה וטאטוא בעיות מתחת ואי בדיקת התאמתם ותפקודם של המנהל המקצועי ומחלקת הסקאוטינג. הפסד כמו לכוכב האדום בבלגרד או לווילרבאן בהיכל מנורה מבטחים ולאחר מכן להציג את הניצחון על חימקי כהישג ממדרגה ראשונה ‘אנחנו מכבי ונלחמים עד הסוף’. נו באמת, למי מוכרים את זה? לאשליה הארוכה שכאילו יש עוד סיכוי להגיע לשמינייה הראשונה בינואר-מרץ, כשכל מי שמבין באמת ידע כבר מזמן שאין סיכוי.
בשל כל הדברים שמניתי, אני כבר ראיתי אחרי המשחק הראשון וההפסד הביתי לבאיירן מינכן שהבעיה גדולה, אבל כולם עסקו בהחבאת הבעיה ובטאטוא מתחת לשטיח. נכון, צמד ניצחונות על ברצלונה כשלעצמם היו הישג נהדר, וגם על באסקוניה, אבל גם אחרי ניצחונות צריך לדעת לנהל קבוצה וכל אווירת ה’הכול בסדר’ זה לא “מכביזם”. יש למכבי הרבה חומר למחשבה, אולם כמו שזה נראה היום, הם ימשיכו בשיטה הנוכחית של בריחה מניתוח אמיתי של האסטרטגיה של הקבוצה ושל בעלי תפקידים שמוגנים בכל אשר יעשו. זו לא רק בעיה תקציבית לצד הקורונה, אז איך יתמודדו איתה?