מכבי תל אביב יצאה למשחק נגד אולימפיאקוס באתונה עם רוח גבית שנבעה מהניצחון על מונאקו. היורוליג של העונה היא ליגה צפופה יותר, יש הרבה עליות וירידות וכולם רוצים לשמור על הבית ולגנוב ניצחונות חוץ. יאניס ספרופולוס מכיר את אולימפיאקוס מצוין, אבל הרבע הראשון של היוונים היה מושלם. המקומיים עלו לפרקט כאילו יצאו מלוע של תותח, ולעומת זאת כל החמישייה של מכבי לא הגיעה למשחק.
סקוטי ווילבקין, השחקן החשוב במכבי, מקבל ממני מחמאות על בסיס קבוע, אבל הפעם התחיל את המשחק עם שתי זריקות משלוש שגרמו לאולימפיאקוס לריצה של 0:7, במה שגרם ליאניס להזעיק פסק זמן ולא לחכות לזה של הטלוויזיה. ווילבקין קלע את סל השדה הראשון שלו רק ברבע השלישי. אז אמנם אנחנו דורשים מווילבקין יותר, אבל גם האחרים לא הופיעו: קינן אוואנס נראה בהלם, אנג’לו קלויארו לא הופיע בהתקפה ויותר מכל לא עשה דבר בהגנה, וגם דריק וויליאמס שמקבל את כל הגיבוי ועולה בחמישייה לא תרם כלום.
אולימפיאקוס, מצידה, הייתה מושלמת בהתקפה, אבל יחד עם זאת היא לא הייתה סוליסטית. טיילר דורסי, שחיכה למכבי, קיבל את הזריקות אחרי משחק קבוצתי והנעת כדור למופת. תומאס ווקאפ שנקלט באולימפיאקוס היטב ודחק את קוסטאס סלוקאס מהחמישייה, ניצח על משחק התקפה הקבוצתי והנהיג משחק הגנה נהדר. אפשר לומר כי הרבע הראשון הכריע את המשחק. גם ג’יילן ריינולדס וג’יימס נאנלי שנכנסים מהספסל ובשבועות האחרונים נכנסו מצוין, נעדרו הפעם, והיחיד שנכנס ללא פחד ולמרות שהחטיא המון, הוא נלחם על כל ריבאונד ולמעשה תרם לבדו בחצי הראשון, היה רומן סורקין.
אולימפיאקוס החתימה בקיץ את מוסטפה פאל כסנטר מוביל כאשר לא הייתה עליו ממש תחרות והוא לא מהיקרים ביבשת, אבל הפך לעוגן כמעט ללא מחליף בקבוצה. הוא סגר למכבי את כל הרחבה וכאשר ברבע השני הוא הוחלף על ידי מרטין חסן, אולימפיאקוס ירדה דרסטית ברמה עד שגיאורגיס ברצוקאס החזיר אותו למגרש מהר וגם שיתף אותו ברבע השלישי ועד שהרגיש שהמשחק גמור. למכבי בעצם לא הייתה תשובה לפאל, לא בהגנה ולא בהתקפה, כשהוא שלט מתחת לסלים וגם חילק אסיסטים והפך להיות פקטור חשוב בתבוסה שהנחילו היוונים למכבי.
למכבי ת”א יש הבדל בין רמת המשחק בבית לעומת משחק החוץ, להוציא את התצוגה הנהדרת בווילרבאן והניצחון על באסקוניה החלשה שגררה החלפת מאמן. נכון, יש תנודות גדולות בין משחק למשחק. אולימפיאקוס, כמו שראינו אותה היום, עדיין לא ניצחה משחק חוץ ורק ביום רביעי האחרון הובסה באיסטנבול על ידי אנדולו אפס כשהיא מובסת ברבע האחרון הקובע 20:3.
גם מילאנו שיצאה השבוע כשהיא גאה במקום הראשון הפסידה תוך שלושה ימים ברוסיה, תבוסה בקאזאן המפתיעה והערב הפסד בסנט פטרסבורג, ככה שהכל פתוח, אבל מכבי צריכה למצוא את הדרך להגיע מוכנה יותר למשחקי חוץ. במועדון צריכים להראות יותר אגרסיביות, לחשוב על חלוקת מאצ’-אפים אחרים בהגנה, צריכים להיות במשחקי החוץ זהירים יותר ברוטציה ובהרכבים כדי לא להיקלע לתצוגה רעה עם הרכב לא מספיק טוב.
נכון, קמרון טיילור ואנג’לו קלויארו מקבלים משימות הגנתיות, אבל כאשר הם לא מבצעים את המשימות שהטילו עליהם אתה נחשף להרכב התקפי לא מספיק טוב כדי להתמודד בערב כזה עם התצוגה של אולימפיאקוס, וגם עם רצונו הגדול של דורסי להראות למכבי מה היא הפסידה כשוויתרה עליו. בכלל, לקראת המשחק הוא התגרה בצהובים עם כל מיני הצהרות נגד יאניס והביטחון שנתנו לו ומצד שני שיבח את מאמנו ברצוקאס על מה שנתן לו. מפה לשם, הוא סיים עם 17 נקודות וארבע שלשות. קרב הגומלין יחכה להופעתו של דורסי בבהיכל מנורה ושם ייכתב סיפור חדש.
התוצאה הסופית משקרת כי הרבע הרביעי היה כבר עניין של העברת זמן ושמירה על השחקנים של אולימפיאקוס לקראת הדרבי נגד פנאתינייקוס. בכל מקרה, מכבי יוצאת לברלין שם תפגוש את ילדינו יובל זוסמן ותמיר בלאט. כרגע אלבה מתחרה על לברוח מהיותה הקבוצה החלשה ביורוליג, ושם מכבי צריכה ויכולה לנצח כי מסורתית ברלין מאירה לה פנים.