מכבי תל אביב יצאה למשחק בברלין, זו תמיד משימה לא פשוטה, אבל אלבה ברלין היא לא קבוצה שמועמדת לפיינל 8, ושם צריך לשאוף להשיג ניצחון חוץ. ההיסטוריה מראה בצורה ברורה שהצהובים תמיד מנצחים בבירת גרמניה, אבל מכבי ת”א ירתה לעצמה ברגל והפסידה בצדק, כי אלבה הייתה טובה יותר לאורך כל המשחק. מכבי הפסידה שבוע שני ברציפות. אז, בשבוע שעבר, למרות שהמשחק נגמר והוכרע כבר ברבע הראשון בצורה מוחצת, הרצון של הצהובים היה להעביר מסר שהם היו עייפים, למרות שעייפות לא באה לידי ביטוי ברבע הראשון, כך שהתירוץ היה לא רציני ולא משכנע.
בתווך, אלופת המדינה ניצחה את ראשון לציון החלשה וניסתה לשכנע אותנו שהיא יצאה מהמשבר אחרי התבוסה לאולימפיאקוס. מכבי ת”א עשתה כמעט כל שגיאה אפשרית, אלבה ברלין שיחקה את המשחק הרגיל שלה והבליטה את השחקנים הרגילים שלה. מכבי כבר שבוע שני ברציפות מגיעה לא מוכנה למשחק. שוב אותה חמישייה, שוב אותם חילופים. אינני יודע מה היה יותר גרוע, ההתקפה או ההגנה, הכול כל כך צפוי. הגרמנים שיחקו את משחק הריצה שלהם ומשחק השלשות בעיקר דרך אריקסון, אבל האורחת לא נתנה שום תשומת לב מיוחדת לאריקסון. כל שחקני מכבי, כולל אלה שעולים כשהמשימה שלהם לשמור ולשתק שחקני יריב כמו אנג’לו קלויארו ואו קמרון טיילור, שכחו שתפקידם לספק הגנה.
גם אדון ג’יילן ריינולדס, שנכנס והחליף את אנטה ז’יז’יץ’ היעיל, שעושה מה שמצפים ממנו ולא מנסה לעשות דברים שהוא לא יודע, לא עשה את העבודה. ריינולדס נכנס וסיפק מספר סלים מדהימים, אבל גרם לחורים גדולים בצבע. היה לו משחק לא חכם בהגנה בכל מה שקשור לעזרה למשמעת טקטית, מה שגרם לכך שמכבי הייתה צריכה לרוץ אחרי היריבה, וכשאתה רץ אחרי היריבה כל המשחק זה קשה. מעבר לכך, כמות העצירות שמכבי סיפקה הייתה נמוכה, וכשאין עצירות ואתה נותן לאלבה ביטחון ומשאיר אותם שוב ושוב בעמדות הנוחות של סיקמה ושל מאורו לו ושל קומדי צ’יאסט, זה מה שקורה.
ועכשיו, נגיע ליובל זוסמן. זוסמן עזב את מכבי טעון, עם טענות על חוסר גיבוי, חוסר קבלת צ’אנסים ועם הרגשה של קיפוח מצד יאניס ספרופולוס והמועדון בכלל. כמו טיילור דורסי בשבוע שעבר, גם הוא חיכה למכבי. חלק יגידו כדי להוכיח, חלק יאמרו כדי לנקום. לאורך חלק גדול במשחק הוא שיחק רגיל, שמר נהדר, לא היה פעיל יותר מדי בהתקפה אבל אז הגיעו הדקות המכריעות והנה במצב קריטי של קבוצתו, זוסמן סיפק שלשה נהדרת, לאחר מכן עוד שלשה מהפינה ופה הוא הראה גם רגשות. האיש המופנם הזה הראה כמה הוא מאושר וכמה הוא חיכה לזה.
ואז הגיעה עוד פעולה גדולה של זוסמן, מאבק אגרסיבי וחסימה כפולה מול ז’יז’יץ’ ולאחר מכן קרב דחיפות וטראש טוק עם ג’יימס נאנלי, שגרר עבירה לא ספורטיבית כפולה נגד שניהם ומהומה במגרש. המאמן הגרמני הוציא אותו בשביל סטנדינג אוביישן וכל חבריו לקבוצה בירכו אותו ויודעים כמה הוא חיכה למשחק הזה.
ועכשיו, תמיר בלאט. אין כל ספק שהוא מקבל דקות כמחליפו של הרכז הראשון. תמיר נכנס למגרש ומיד קלע שלשה שנתנה לו הרבה ביטחון, לאחר מכן הגארד עשה את מה שהוא יודע טוב כל כך ומסר מספר אסיסטים לסיומות של הגבוהים. מכבי שוב לא נתנו לו שום טיפול מיוחד, המאמן שלו טעה אבל הטעות לא עלתה לו במשחק כאשר הציב את בלאט על ווילבקין, משימה קשה בכל קנה מידה אירופאי. אם לסכם את ההופעה של הישראלים של אלבה, בסך הכול הופעה סבירה של תמיר והופעה מכריעה של יובל. דווקא במצב מכריע במשחק ולמעשה בקטע הזה הפעולות שלו היו הכי משמעותיות והביאו לקבוצה שלו את הניצחון, ואיזה מסר למי שהוא רצה לשלוח.
נשוב למכבי. נראה לי שמכבי לא מצליחה להתרכז במשחקים שאסור להפסיד בהם. מעבר לשגיאות של איבודי כדור רבים מדי, שני דברים הם מכריעים: מכבי לא מצליחה להעלות רמה בהגנה בעיקר במשחקי חוץ, כשהנקודה השנייה היא קבלת החלטות רעה במצבים חשובים, שהסתיימו היום באיבודי כדור של ריינולדס ונאנלי. בקבלת החלטות בזריקה לסל, כאשר שחקנים אחרים עומדים בעמדות טובות יותר, יכול להיות שהסטירה הזו תזעזע קצת את השחקנים, כי בשבוע הבא הם יוצאים למשחק חוץ קשה ביותר במדריד מול ריאל, ומכבי בעצם כמו שאמרתי, ירתה לעצמה ברגל והענישה את עצמה, כי אסור היה לה להפסיד את המשחק הזה.