יומיים אחרי ההפסד הכואב להפועל תל אביב בדרבי ושישה ימים אחרי הניצחון על אולימפיאקוס, מכבי תל אביב הגיע להיכל למשחק נגד אלבה ברלין. היורוליג מספק הרבה קבוצות עם גישה שונה ואם היוונים הגיעו לפה בלחץ ואפשרו לצהובים לגבור עליהם בקלות כשלא ביצעו את התכנית הטקטית הנכונה, הגרמנים חשפו שוב את הבעיות של יאניס ספרופולוס.
למרות הנחיתות שלה כנגד רוב קבוצות היורוליג, אלבה לא עושה שום הכנות ותכניות טקטיות. היא משחקת את המשחק שלה ולראיה לא ראינו אף הכנה ספציפית לסקוטי ווילבקין ו/או לאנטה ז’יז’יץ’. גם כשג’יילן ריינולדס נכנס לא הייתה אליו התייחסות אחרת והוא חגג בצבע. אלבה היא קבוצה מהחלשות במפעל, גם אם במקרה ז’לגיריס קובנה ופנאתינייקוס נמצאות מתחתיה בטבלה. גם כשלוקחים את כל הגורמים הללו, מכבי הצליחה להסתבך שוב.
הצהובים הרגישו דיי בנוח התקפית והמשחק מצד אחד שטף עם הנעת כדור יותר טובה מהרגיל, אבל דווקא הפעם קינן אוואנס וג’ון דיברתולומאו לא הצליחו לעשות סדר בהתקפה. מה שסייע למארחת היה יום טוב ודרך קלה לצבירת נקודות של דריק וויליאמס וריינולדס. בתחילת הרבע הרביעי הגרמנים רצו ל-4:16, כשמכבי, עלתה עם הרכב לא טוב, שכלל את אנג’לו קלויארו, ג’ונדי, עוז בלייזר וריינולדס. רק החזרת ווילבקין למגרש נתנה לצהובים נקודות וסיפקה אנחת רווחה. יש הרבה ביקורת על ווילבקין, אבל כשהוא לא משחק או לא במיטבו, מכבי הרבה פחות מסוכנת בהתקפה.
סקוטי ווילבקין (איציק בלניצקי)הגרמנים מנסים לרוץ וההתקפות שלהם מבוססות על תנועה מהירה, חיתוכים וחופשיות בזריקה לסל, עם כי אין להם שחקנים ברמה של טופ יורוליג. מכבי חזרה למשחק עם מיעוט איבודי כדור ועד לרבע הרביעי עמדה על אפס, אבל ככל שהמשחק התקרב לסיום, במקום לפתוח הפרש ולתת נוק אאוט, מכבי היססה והפכה פתאום מאופקת, לא אגרסיבית ואולי אף חסרת ביטחון, כשכל ההפסדים במשחקים הצמודים עברו לנגד עיניה.
קיבלנו גם ביקור מעניין של יובל זוסמן. חלק מהקהל לא קיבל אותו יפה ולעניות דעתי לא בצדק. זה היה זוסמן כמו שאנחנו מכירים, אותו שחקן קבוצתי שחקן שתורם בהגנה והפעם גם היה לא רע התקפית. למרות זאת, טווח ההתקדמות שלו יכול להיות גדול יותר ולדעתי חבל שעזב את מכבי תל אביב. האחריות על הפרידה היא של שני הצדדים.
יובל זוסמן (איציק בלניצקי)גם תמיר בלאט הגיע עם הגרמנים ואני יכול לומר שראיתי אותו במשחקים טובים יותר בשורות אלבה. הגארד לא נכנס טוב למשחק, לא זרק את זריקותיו מהשלוש ולא השפיע כל כך על המתרחש. מה עוד שמאורו לו הרכז המוביל, הוא כוכב הקבוצה, ולא משאיר לו הרבה עם מה לעבוד.
בסך הכל מכבי לא ניצלה את המשחק הזה כדי להשיג תוצאה עם הפרש גבוה יותר, שיכול היה להחזיר לה את הביטחון ואת כוח ההרתעה, שנעלם. לדעתי, מעבר לניצחון, זו הייתה אחת המטרות שמכבי הייתה צריכה להעמיד לעצמה, אבל הרבע הרביעי הראה כמה האלופה הישראלית פריכה, לוקה במנהיגות ונלחצת מהרחש של הקהל.
כמו שציינתי, התוצאה הזו חושפת את הבעיות של מכבי ויש הרבה חומר למחשבה ליאניס ולכל המערכת, כשכבר במשחק הבא בליגה נגד הפועל חולון עם מאמן כמו גיא גודס, שמכיר אותם טוב כמו רוב המאמנים הישראלים, היא צפויה להיתקל בקשיים טקטיים הרבה יותר גדולים.
ספרופולוס: ״הגבנו טוב להפסד בדרבי״