אחרי הניצחון החשוב על מונאקו ביום שלישי, מכבי תל אביב הגיעה הערב למשחק נגד הקבוצה הצרפתית השנייה, וילרבאן. לפי כל הסימנים, וילרבאן (מועדון עם הרבה מסורת) לא אמורה להתמודד על מקום בשמונה הראשונות, אבל אסור לזלזל באף יריבה. מצד שני, הניצחון ביום שלישי האחרון והדרך שהושג אחרי פיגור משמעותי בחצי הראשון, אומר שמכבי ת”א חייבת לעשות הכול לשמור על הבית, כי זה תנאי הראשון להתמודדות על מקום בשמונה הראשונות, ויש לה את הפוטנציאל לכך.
כולם רוצים זמן להתחבר, אבל העונה רצה ואין הנחות. ברור שכמה הנחות והחתמות ופעולות בבניית הקבוצה בקיץ לא צלחו וצריך להתמודד עם זה. ההצטיינות של סורקין וההזזה של קולסון לעמדה 4 הייתה אלתור לשם השגת ניצחון, אבל מביאה להכרה שפוית’רס וניבו לא יכולים לשחק ביחד בעמדה 4 ו-5, וכאשר יגיעו המאבקים נגד הסנטרים הגבוהים צריך למצוא פתרונות ואולי לא צריך לחזק את מצבת הגארדים, אלא את מצבת הגבוהים.
במשחק היום עם וילרבאן, מכבי התחילה בחמישייה עם הולינס שהתחיל גם ביום שלישי נגד מונאקו, וגם ניבו ממשיך יחד עם פוית’רס כשני הגבוהים ביחד. כבר אחרי כדקה, לבולדווין היו שתי עבירות, החלטה קשה מה לעשות איתו בשלב כזה. בדקה הרביעית קטש החליט לא להסתכן, הוציא את בולדווין והכניס את ג’ונדי, ואז הכדור עבר לידיים של בראון, שעשה מיידית חמש נקודות, כאשר קודם לכן לא הגיע למצב זריקה בארבעת הדקות עם בולדווין במגרש.
בעיקרון הרבע הראשון שהסתיים בתוצאה 15:21 לטובת הצרפתים אופיין בשליטה שלהם בריבאונד ההתקפה. הרכבים לא מתואמים של מכבי ששילבה כבר ברבע הזה הרבה שחקנים, כולל אדאמס שנראה עדיין לא בעניינים. קטש המשיך בחילופים ברבע השני כשגם, קולסון ומנקו נכנסו למגרש, אבל הצרפתים המשיכו להוביל כשדה קולו מנצל חילופים לא טובים עליו, ואז סורקין, כן שוב סורקין, מחזיק את מכבי בפיגור בהפרש סביר.
שני המאמנים המשיכו בחילופים והורגש על המגרש כי השחקנים עייפים. משחק שני תוך שלושה ימים השבוע. המשחק הכפול סוחט את השחקנים, אבל אין הנחות, התוצאה נרשמת. לקראת סוף הרבע בולדווין שחזר למגרש צימק את התוצאה בכניסות אופייניות לסל שהצרפתים לא מצאו להן תשובה. סיכומו של הרבע: למרות שהצרפתים הובילו לכל אורכו, מכבי ירדה להפסקה עם הובלה של אחד הפרש ויצאה טוב ממחצית לא טובה.
עם תחילת המחצית השנייה ולאורך כל הרבע השלישי, מכבי העלתה לאט לאט את התוצאה, כאשר בראון ובולדווין מראים את איכותם ויכולותיהם כגארדים מובילים. גם הריבוי בחילופים היה אפקטיבי כדי לחלק כוחות בשבוע עם סדר משחקים צפוף כזה, והמארחת שיפרה ברבע הזה את המאבק על הכדורים החוזרים, שמרה טוב יותר על דה קולו והשליטה הייתה מוחלטת. מכבי גם רצה למספר התקפות מתפרצות וממשיכה בניצול ניצחונות הבית שלה, ובטח שאסור לה למעוד בבית נגד קבוצה מהדרג של וילרבאן. כך צריך להמשיך, גם בשבוע הבא היא בבית נגד פנאתינייקוס, שגם לא נמנית עם קבוצות הצמרת, אבל לפני זה יש את הדרבי המעניין נגד הפועל.