ובכן, הגענו בתוך הסדרה הזו בין מכבי תל אביב למונאקו למשחק מספר ארבע. כל משחק סיפר סיפור אחר ובכל זאת, מכבי של משחקי הבית אופיינה במשחק יותר מהיר ובהגנה אגרסיבית שנתנה לה לפתח את קצב המשחק המהיר שמתאים לה, זאת בניגוד למשחק מס שלוש, בו מונאקו הכתיבה את הקצב, מה שהצהובים היו חייבים לשנות על מנת לכפות משחק חמישי ומכריע.
ברור שמכבי תלויה בלורנזו בראון וווייד בולדווין, בשניהם ביחד, בשיתוף הפעולה ביניהם, אבל היא צריכה גם תרומה משחקני המשנה, מה שעלה במשחק הרביעי לעומת המשחק השלישי. המאמן עודד קטש ביצע שני שינויים בחמישייה, כאשר אלכס פוית’רס וג’רל מרטין, למרות שהאחרון נראה רע בסדרה, עלו בחמישייה.
מכבי הייתה אגרסיבית ועדיין, מונאקו של הרבע הראשון הכתיבה קצב ושמרה על יתרון קטן. אלא שברבע השני הצגה של לורנזו בראון וג’ייק כהן, שבא מהספסל יחד עם ג’ון דיברתולומאו שחזר על תרומתו בהגנה בשלשה ובדיוק בקליעות העונשין שהוא סחט, הכריע את מונאקו. ריצה של מכבי 0:20 הכריעה את המשחק, כאשר קצב צבירת הנקודות של מכבי הוביל אותה לסקור הכי גבוה בסדרה.
סאשה אובראדוביץ’, המאמן של מונאקו, הבין כי הוא איבד את המשחק, קיבל שתי עבירות טכניות והורחק מן המגרש. המאמן התחיל להכין את המלחמה הפסיכולוגית לקראת משחק חמש, שני המאמנים כבר הכניסו למגרש את קצה שחקני הספסל וזה השלב בו כמאמן תמיד ניצבת בפניך החלטה קשה מה לעשות – להביס ולהשפיל את היריבה, או לתת לה את הבסיס למאבק במשחק הבא.
אף פעם אין נוסחה ברורה. ברור שבמשחק החמישי יגיע סיפור חדש, כולם עובדים כדי להשיג יתרון ביתיות, אבל יש גם לחץ גדול על קבוצת הבית, כשכולם יודעים הכל על כולם. מכבי תרצה שוב לעצור את ג’יימס, לויד, ומוטויונאס. הצהובים יצטרכו את לורנזו ובולדווין בשיאם, כשמונאקו תעשה הכל בכדי לעצור אותם. התוצאה במשחק החמישי לא תהיה קרובה לזו של המשחק הרביעי.
צריך הרבה שקט נפשי, לא להצהיר הצהרות מתגרות ושחצניות ולהתרכז בהכנה למשחק, כי לורנזו ובולדווין, לפחות לפי מה שתכין מונאקו, יקבלו טיפול קשוח. בכל מקרה, כל הכבוד למכבי על התצוגה המוחצת, כשהיא שומרת על מאזן ביתי נהדר. בהצלחה בצרפת.