זה לא ערב רגיל של כדורגל וזאת לא המציאות הנורמלית שהורגלנו אליה עד אותו יום שבת שחור. החיים של כולנו השתנו מקצה לקצה, לכן, לפני כדורגל, פנטזיות וחלומות השתתפות ביורו הנחשק בקיץ הקרוב בגרמניה, אני חייב להתייחס לסרט המלחמה ההזוי שנכפה על כולנו. מה-7 באוקטובר אזרחי ישראל חיים במציאות הזויה עם מתכונת של מלחמה יומיומית וקרב הישרדות אמיתי על עיצובה ומעמדה מחדש של מדינת ישראל.
ימים נוראים שהעצב והיגון אוחזים בכולנו, לאחר חודש אכזרי וטראומתי בו נטבחו למעלה מ-1500 אזרחים וחיילים בנוסף ל-240 חטופים ובני ערובה בשבי החמאס, עובדה שמציבה את כולנו בחוסר וודאות ודאגה מתמשכת לגורל ילדינו. במעבר חד, הערב (ראשון) בקוסובו נבחרת ישראל הגיעה למשחק הראשון מבין ארבעה משחקים בעשרה ימים, שיכריעו האם נצליח לעמוד במשימה הקשה.
לאור הפגרה שנכפתה על שחקנינו בחודש האחרון ולאור כך שאנחנו לא יכולים לארח את משחקי הבית בישראל עקב המצב הביטחוני, וכמובן היעדרותו הקריטית של מנור סולומון עקב פציעה של השחקן הכי משמעותי שלנו שלצערי עדיין לא מצאנו לו תחליף ראוי והולם, אך מנגד יש תחושת אופטימיות לאור חזרתו של ערן זהבי לשורות הנבחרת מה שעשוי להוסיף ניסיון, מנהיגות ואיכות בחלק הקדמי.
הצוות המקצועי בראשות יוסי בניון ואלון חזן צריכים להתמקד כמובן בצד המקצועי, הטקטי והפיזיולוגי, אבל בעיקר בשל הסיטואציה המורכבת חייבת להיות מודעות למרכיב המנטלי, כאשר מצד אחד המצב המלחמתי יושב בראשם של השחקנים ולא מרפה לרגע ומצד שני צריך למצוא את הנוסחה להתנתקות מהמציאות לפחות לארבעת המשחקים הקרובים.
חזן בחר לעלות עם הרכב התקפי כאשר השלישייה הקדמית כוללת את אוסקר גלוך בכנף שמאל, ערן זהבי בשפיץ ושגיב יחזקאל בצד ימין, שהוחלף עקב פציעה בדקה ה-22. בנוסף, גדי קינדה שפתח בהרכב ואכזב כמו כל שחקני החלק הקדמי, שלא הצליחו לייצר אפילו פעולה התקפית אחת ראויה לשמה במחצית הראשונה.
מצד שני, הצמד הקטלני של נבחרת קוסובו, ודאט מוריצ’י ומילוט ראשיצ’ה גברו פעם אחר פעם על צמד הבלמים הישראלי מיגל ויטור ושון גולדברג, שכשלו בפעולה הגנתית שהובילה לשער היתרון של קוסובו, על ידי בעיטה מצוינת של ראשיצ’ה לרשת העליונה שהכניעה את עומרי גלזר המצוין, שבאותן דקות השאיר אותנו בתמונת המשחק לאחר מספר הצלות מרשימות. על כר הדשא הרעוע והבוצי התפתח משחק איטי, לא מדויק משני צדי המגרש אך נבחרת קוסובו הצליחה להסתגל לתנאי המגרש הקשים יותר מהר משחקנינו, עם שילוב של אגרסיביות ויציאה מהירה להתקפות מעבר מסוכנות.
בהפסקה, חזן החליף את קינדה והכניס במקומו את דור תורג’מן על מנת לייצר נוכחות יותר בולטת באזור רחבת ה-16 של קוסובו ואכן, במחצית השנייה נבחרת ישראל נכנסה למשחק, כאשר החלה ליזום, להחזיק יותר בכדור וסוף כל סוף לאיים על שערה של קוסובו, כאשר בפעם הראשונה מנגיחה של דור פרץ ובעיטה מחוץ לרחבה של גבי קניקובסקי מעל השער. חילופים התקפיים של חזן כאשר עידן טוקלומטי נכנס על חשבון אלי דסה, חלוץ על חשבון מגן, אבל זה לא הספיק, לצערי אין לנו בסגל תחליף הולם לסולומון.
במיוחד כאשר אוסקר אכזב מאוד ולא הצליח לבוא לידי ביטוי בכל מה שקשור לפעולות התקפיות ולקיחת יוזמה בחלק הקדמי, בנוסף זהבי במשחק חלש וכל השחקנים שנכנסו כמחליפים לא הצליחו לשדרג את משחקה של נבחרת ישראל בכל מה שקשור לפעולות התקפיות איכותיות, מה שצריך להבהב באור בוהק לחזן עם מחשבה קדימה. ההפסד הערב כואב מאוד ומחייב אותנו לנצח את כל המשחקים שנותרו על מנת לעלות בוודאות לטורניר היורו היוקרתי.
עם מבט לאחור, בשל המצב הרעוע של כר הדשא, אני חושב שייתכן שחזן היה צריך לעלות עם מרכז מגרש יותר פיזי, אגרסיבי ודינמי על חשבון קישור התקפי, אבל הפקת לקחים והסקת מסקנות מהמשחק תתקבל ביומיים הקרובים על ידי הצוות המקצועי לקראת המפגש הגורלי מול שווייץ ביום רביעי. אם יש נקודת אור אמיתית הערב בנבחרת שלנו, זה גלזר, שהציל לפחות שלושה שערים בטוחים והשאיר אותנו עד השנייה האחרונה בתמונת המשחק.
עם כל האכזבה מההפסד והיכולת החלשה, אני חושב שחייבים להסתכל קדימה עם אופטימיות ואמונה שאנחנו מסוגלים לעשות את הבלתי ייאמן. אין טענות לשחקנים על המאמץ העילאי שהפגינו הערב, פשוט היכולת הייתה חלשה והשאיפה של כולנו היא לראות ביום רביעי נבחרת ישראל אחרת, תוססת, דינמית, אגרסיבית, עם שילוב של משמעת טקטית וכמובן השפיץ של הנעל, בתקווה שתיתן לנו מול השווייצרים שלוש נקודות קריטיות, שאולי ייתנו סוף כל סוף נחמה למדינה שלמה, שכואבת ומיוסרת כבר למעלה מחודש. תנו לנו רק כמה רגעים של שמחה וגאווה בימים חשוכים, בבקשה תוכיחו לכולם שאתם מסוגלים לנפץ את תקרת הזכוכית הסדוקה.