10 ביוני 2010 הוא יום שחתם עידן. ברק יצחקי עזב את בית”ר ירושלים וחתם במדי מכבי תל אביב תמורת לא פחות מ-2 מיליון דולר, ובכך גרם להרבה מאוהדי הקבוצה מהבירה להזיל דמעה. המכונה המשומנת אותה בנה ארקדי גאידמק, סוללה עטורת כוכבים שהצליחה לזכות בשתי אליפויות ובשני גביעים תוך שלוש שנים כולל דאבל היסטורי ב-2007/08, התפרקה באופן סופי, כאשר המעבר של החלוץ המוכשר לקח איתו גם את הרוח הבית”רית, ומאז נקלעו בבית וגן לתקופה ארוכה וחשוכה בלשון המעטה, עם דשדושים בין המקום השלישי לבין היאבקות על ירידה, תקופה נטולת תארים משמעותיים, עד הזכייה בגביע המדינה אשתקד.
כמעט 14 שנים עברו מאותו היום, והברק חזר לירושלים. יוסי אבוקסיס נפרד מהקבוצה בטונים צורמים לאחר עונה בינונית מינוס, וברק אברמוב הבין כי מעבר למישהו סמכותי על הקווים, נדרש בטדי מישהו שיחזיר גם את הרוח שאבדה, את התשוקה למנורה והאהבה לסמל, וביחד עם אלמוג כהן מינה את יצחקי כמאמן הראשי של הצהובים מהבירה.
אז נכון, יצחקי פתח את הקדנציה שלו כמאמן בבירה עם נקודה אחת מתשע, כשהוא לא הצליח להזיז את הרשת אפילו פעם אחת, אך היכולת של השחקנים על הדשא הותירה מקום לתקווה. בין אם בהפסד להפועל באר שבע בו הצהובים הצליחו להגיע לרחבת הדרומיים לא פחות מ-17 פעמים, או בין אם בהפסד למכבי תל אביב בטדי, בו נכנעו רק מהנקודה הלבנה. האמונה בדור מיכה, החופש שמקבל עדי יונה ואפילו הקרדיט שמקבל אופיר קריאף מהספסל, הם רק חלק מהדברים שנותנים לאוהדי בית”ר סיבה לחייך בתקופה עגומה שכזו, כאשר השיא הגיע בניצחון 0:3 על מכבי פתח תקווה.
שחקני בית"ר ירושלים (חגי מיכאלי)נראה כי המאמן חסר הניסיון הצליח להפיח בשחקניו רוח שונה. הגישה ההתקפית החדשה אליה לא היו רגילים השחקנים מתקופת אבוקסיס, משחק הלחץ הגבוה הבלתי פוסק כיאה לאחת הקבוצות הגדולות במדינה, יחד עם ההבנה שבית”ר ירושלים אינה קבוצה שאמורה להיאבק על ירידת הליגה, מוציאה מהשחקנים משהו אחר. בניצחון על מכבי פתח תקווה, כשהצהובים כבר עלו ליתרון כפול, היה נדמה כי נראה את הקבוצה מורידה הילוך, מנסה להרגיע את הקצב ולהרוג את המשחק, אך לא זה היה המצב. הבחורים של יצחקי הראו רוח לחימה לאורך כל 90 הדקות, שמרו על צורת המשחק, דחפו קדימה ולחצו את השער של מרקו וולף ואף באו על שכרם עם השער השלישי.
נחזור למצבת השחקנים. השחרור מהקיבעון על פרד פריידיי בעמדת החלוץ ששררה בתקופת אבוקסיס וגל כהן, היא זו שפתחה את החגיגה במושבה כשמירון ג’ורג’ מצא את הרשת. האמונה המחודשת בדור מיכה, שמקבל את המפתחות להרכב הראשון ומספק הופעות יוצאות מן הכלל, ואף ’גנב’ לירדן שועה את תפקידו כמוציא לפועל העיקרי של הצהובים, היא גם זו שתעזור לקבוצה מהבירה להבטיח את הישארותה בליגה, ולא במחזורי הסיום. החופש אותו מקבל עדי יונה, גורם לשחקן הצעיר לבוא הרבה יותר לידי ביטוי בין מיכה לשועה, כאשר הוא מספק פעולות אישיות נהדרות על קו ה-16, מגיע משמעותית ליותר הזדמנויות לכיבוש ואף בועט הרבה יותר לשער מחוץ לרחבה, כאשר גם בפן הפיזי נראה כי חל אצלו שיפור.
עדי יונה (חגי מיכאלי)אך מעבר ליכולת, ומעבר לטקטיקה, נראה כי החזרה של ברק יצחקי לבית”ר ירושלים הייתה בלתי נמנעת. הקבוצה מהבירה שיוועה לרוח צעירה, רוח מאמינה, שיודעת שהמקום של בית”ר ירושלים הוא לא אחר מאשר צמרת הליגה, ויחד עם אלמוג כהן, נראה באמת כי בבית וגן ישנן רוחות של שינוי, ריחות של תקופה חדשה, ואם הצמד יקבל את המושכות גם לשנים הבאות, נראה בית”ר ירושלים משחקת כדורגל שמח יותר, יפה יותר, איכותי יותר, ואפילו, נראה גם בית”ר ירושלים שתחזור להתמודד בצמרת ליגת העל.
הכתוב הוא טור דעה.