אמר מי שאמר שעם תוצאות אי אפשר להתווכח. אז עם כל הכבוד למכבי חיפה אחרי ה-0:4, שהגיע בקלות רבה מול קבוצה אנמית על סף הפתטית, בטוח שדרכה לליגה השנייה סלולה וזה נובע קודם כל מכך שהיא לא יכולה לשחק במגרש הביתי שלה בצפון וגם בליגה לאומית היא שיחקה את כל משחקיה בחוץ.
מכבי חיפה הביסה בהליכה, כי מהצד הירוק, לפחות במחצית הראשונה, זה היה נראה שכולם רצים על ביצים. אם הירוקים היו משחקים בקצב הרגיל, עם הקהל, אני בטוח שהייתה התלהבות יותר גדולה, היו הרבה שינויי קצב, יותר אגרסיביות וחילוצי כדור, אבל מה לעשות כשחיפה פוגשת את ק”ש היא כנראה לא צריכה לחלץ, כי היריבה איבדה כל כדור והירוקים הגיעו כתוצאה מכך להרבה מצבים. כששחקני ק”ש כל כך רחוקים זה מזה היה להם מזל שלא פיגרו 4:0 בהפסקה.
לדעתי ברק בכר התמהמה עם החילופים. המגן השמאלי ויטל אנסימבה היה חדיר, חלש פיזית, גרוע באוויר, לא מדויק ובינתיים זה לא המגן השמאלי שחיפה פיללה, שכולם אמרו שטוב יותר מפייר קורנו. הערב קני סייף עלה עליו בשתי דרגות, היה יותר תזזיתי, עם יותר אנרגיות ועם חיפוי לא נורמלי שמנע גול ב-0:1. אם בכר יהיה גבר עם עצמו, אז שייתן לסייף לשחק.
לגבי קסנדר סברינה, עדיין צריך לתת לו עוד כמה משחקים, כשלפעמים הוא הגיע בקלי קלות למצבים, אבל נבהל מעצמו, לא היה מדויק ולא הביא את המהירות שלו. רואים שיש לו אחד על אחד, חבל שעיליי פיינגולד כמעט ולא עלה וכשעלה לא היה מדויק ובכלל, בחצי שני הוא איבד את הראש.
דין דוד ענק. היה בזמן הנכון במקום הנכון ופעמיים הגיע מול שער ריק והבקיע, למרות שהיו לו עוד לפחות שני מצבים של אחד על אחד מול השוער. בחצי הראשון דוד היה חלוץ קבוצתי, חיפש את דיא סבע, פרגן לחברים שלו ולא הזכיר את שיתוף הפעולה עם פרנזי פיירו, שלו לא פרגן, היה אגואיסט גדול ורצה רק להבקיע לבד. אני חושב שהירוקים יכולים לקחת מהמשחק הזה רק את התוצאה.
כשאני מנתח את שיטת המשחק של בכר, על הנייר ועבור הטלוויזיה זה היה מערך 4-3-3 קלאסי, אבל בפועל זה היה 4-3-3 מזויף, כי דולב חזיזה כל הזמן נכנס לאמצע, יצר יתרון מספרי והיה מצוין במחצית ראשונה, אם זה בכדורים לגול, או אם זה בשער העצמי שגרם. אנשים צריכים להבין שחזיזה נכס עבור מכבי חיפה, ברגע שייכנס לכושר והפיזיות תחזור אליו, את ההתלהבות והתשוקה הוא לא איבד.
מבחינת בכר השיטה המזויפת עבדה בזכות יכולת אישית של דוד בהבקעת השערים, הקרנות עבדו כמו תמיד וכמובן חזיזה, שהוא תוספת רצינית לסגל והקבוצה תהנה ממנו, כמו גם כמובן האוהדים כשיחזרו ליציעים, משום שיש בו רעב גדול להצליח ולחזור למה שהיה.
בסוף, הכי כאב לראות את עלי מוחמד עובר פציעה קשה בברכו ויוצא החוצה. עד לאותו רגע הוא היה מספר אחד במגרש, עשה הכול מהכול, חטף, חילץ, דירבל, חיפה על חבריו בקישור. אני מקווה בשביל מכבי חיפה שהוא לא ייעדר הרבה זמן. לאבד את פיירו בהתקפה ואת מוחמד בקישור זה יותר מדי עבור מכבי חיפה ואני מקווה מאוד להתבדות.