בעקבות פציעותיהם של מארק-אנדרה טר שטגן, פרנקי דה יונג שכבר חזר ורונאלד ארואחו, ראפיניה הפך לקפטן הראשון של ברצלונה במהלך חלקה הראשון של העונה. באוגוסט, השחקנים הצביעו על מי שיהיו נציגיהם ובחרו בארבעה שחקנים, כולל את פדרי. חמישה קפטנים מייצגים אותם, בין אם מול המאמן, ההנהלה, האוהדים או השופטים.
הסיבה לבחירה הזו נובעת, קודם כל, מוותק השחקנים במועדון, כשטר שטגן הוא השחקן הוותיק ביותר בקבוצה (בסגל מאז 2014/15), ואחריו ארואחו (2020/21), דה יונג ופדרי (2019-2020). על פי המסורת, לברצלונה היו ארבעה קפטנים, אך הפעם נוסף קפטן חמישי.
שחקנים כמו פראן טורס, אריק גארסיה וגאבי היו בקבוצה ב-2021/22, אבל אף אחד מהם לא נבחר. אז מדוע הברזילאי נבחר על חשבונם ועל חשבון שחקנים נוספים כמו רוברט לבנדובסקי וז’ול קונדה שהגיעו באותו הזמן כמוהו? ההחלטה התקבלה על ידי השחקנים עצמם, בסוף אוגוסט.
ראפיניה נבחר מסיבות שונות, כשהקשר שלו עם המנהל הספורטיבי דקו הוא אחד הגורמים המרכזיים. דקו, שייצג אותו בעבר, נחשב לגורם שיכול לעזור בכל בעיה שצצה במהלך העונה, והברזילאי נתפס כשחקן שיש לו יותר השפעה בשיחות עם המנהל הספורטיבי.
זו הייתה אחת הסיבות לכך שראפיניה, שהיה במועדון רק זמן קצר, נבחר. הוא גם מונה לקפטן הרביעי, לפני פדרי. מהסיבה הזו, בשבועות הראשונים של העונה, כאשר הוא ופדרי היו הקפטנים היחידים שלא נפצעו, ראפיניה שיחק עם סרט הקפטן.
ההחלטה עלולה הייתה להיתקל בספקות בגלל ביצועיו של הברזילאי בעונות האחרונות, אך ראפיניה הצליח להפוך את המצב והפך לאחד השחקנים המכריעים של העונה בברצלונה. הוא גם אחראי לדבר עם השופט במהלך המשחק, תפקיד שלא יצר לו בעיות, למעט כרטיס צהוב אחד שהיה לא מוצדק.
בסגל קצר מלא בשחקנים צעירים, לא קל להם לקחת על עצמם תפקידים כמו להיות קפטן, אך ישנם שחקנים עם פוטנציאל להיות קפטנים בעתיד, כמו גאבי ופאו וקוברסי. בינתיים, ראפיניה משגיח עליהם, מתקרב אליהם ומוודא שהם מקבלים את התמיכה הנדרשת. הוא קפטן לכל דבר ועניין.