כבר מספר פעמים אמרתי לברק בכר להתפטר, שאלתי אותו בלי בושה בפניו וגם אמרתי לו שהוא לא שולט על הנעשה בקבוצה. היום (שבת) זה היה השיא. האמת? מכבי חיפה מתדרדרת ושוברת כל פעם שיא חדש, להיות מושפלים בדרבי מול 25 אלף צופים שבאו לראות את הקבוצה במשחק שלא מעניין על הנייר, אבל הם כיבדו אותם והגיעו עם הארגונים, ועודדו ונתנו הכל.
אבל מכבי חיפה לא החזירה כלום ושום דבר. קבוצה אנמית, פתטית, שלא מסוגלת לחלץ כדור אחד במרכז המגרש. בדקה השישית, ארזי הצעיר חילץ כדור, הוציא למעבר ודין דוד עשה כמעט 0:1. אבל יותר מזה לא היה כלום, כי לשחק עם הכדור ברגל זו לא חוכמה, החוכמה היא מה אתה עושה שהכדור אצל היריבה. וכשאתה רואה מה עשתה הפועל חיפה, זו הייתה פשוט חוויה לראות אותה. מכבי חיפה לא הצליחה לשחק בצורה רגילה ופשוטה, סיבכה את עצמה ולא הגיעה לכלום. הפועל חיפה חילצה את הכדור בקלי קלות ויצאה למעברים. במעברים האלה, הבלמים נחשפו, המגנים נחשפו, השוער נחשף.
מכבי חיפה נראתה כמו רוח רפאים. התרעתי בטורים שלי ב-ONE ותחת כל עץ רענן, אמרתי את האמת שלי והיא הייתה מאוד מאוד פשוטה, אבל אמיתית. וזה לא עניין אותי אם אני אוהד מכבי חיפה, כדורגלן עבר שלה ומקורב למועדון. לגבי הזרים – מישהו יכול להסביר לי את המשחק שלי סירוטה? של סק? של אנסימבה וסברינה? ארבעה זרים שלא הייתי נותן להם לנעול נעליים במכבי חיפה, הרמה שלהם היום ובכל העונה זו פדיחה למועדון. כל שחקן זר שעלה על הדשא העונה הזו, במקום להעלות את הרמה של הקבוצה, הוא הוריד את הרמה. וכשהם הורידו את הרמה, אז השחקנים של מכבי חיפה ירדו עוד יותר עמוק. כשאתה יורד כל כך עמוק, אתה מקבל תבוסה של 5:1. ואם הפועל חיפה הייתה רוצה, היא יכולה הייתה להבקיע את השישי והשביעי.
ברק בכר (עמרי שטיין)המחמאות לרוני לוי, הוא בא ושוב שיחק עם שלושה בלמים למרות ששני בלמים (דגני ומלול) אשמים בגולים מול מכבי ת”א. הם הנהיגו והסתכלו לירוקים בלבן של העיניים, אמרו להם ‘אנחנו יותר טובים מכם, יותר מחלצים מכם וגם כשהכדור אצלנו, אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים. אתם קבוצה עשירה עם משכורות אדירות ואנחנו עניים, שבקושי יש לנו רבע מהדברים שמקבלים במכבי חיפה’. אבל, “העניים” האלה היו עשירים בלב – כי העמידה שלהם, וכאחד שמכיר את רוני לוי, עבר איתו שנים רבות ויודע איך הוא עובד – היא אחד לאחד מה שהוא מבקש, כך השחקנים עשו על כר הדשא בגדול. אחד הניצחונות הכי גדולים של רוני לוי בקריירה, כולל במכבי חיפה, הוא השפיל את ברק בכר. קשה לי להבין את האחרון, מה הוא מחפש עדיין בקבוצה, איך הוא לא התפטר עד היום.
הסברתי לו ודיברתי איתו בפני כולם, לא בלי שאף אחד יודע, אבל הוא נשאר בשלו. הוא מגיע למשחק ואף פעם לא שולט וזו מהסיבה הפשוטה – כי כשהוא צריך לשחק נגד מכבי ת”א, בית”ר ירושלים או הפועל ב”ש, אז הוא לא מנצח אותן, אבל לפחות השחקנים ממושמעים מבחינה טקטית ולא מפקירים את המולדת ולפחות היו לו מעט הצלחות. אבל נגד קבוצות קטנות שאפשר לנצח אותן דרך הטלפון בלי מאמן אפילו, הוא לא חי את המשחק, לא יודע מה להגיד להם, לא יודע איזה חילופים לעשות ובא עם אג’נדה פחדנית. הפחדנות הפכה להיות הסמל המסחרי שלו. כשאתה מסתכל על הפועל חיפה, זה בדיוק הפוך, מכיוון שהיא ניצלה כל איבוד או חטיפה מהירוקים ועשתה ישר התקפת מעבר.
רוני לוי (עמרי שטיין)סירוטה לא היה בשני גולים, איפה היה אנסימבה? איפה היה סק? בגול הראשון הוא היה צריך לעכב ולא להשאיר את איסט ב-2 על 1 – ואז שוער מכבי חיפה, שריף כיוף, שלא קרא את המהלכים נכון ורצה להיות בלם, יצא בפראות בלי להפעיל את הראש, השאיר שער ריק.
אבל כשאין שכל, אין דאגות, ולמכבי חיפה אין דאגות, כי המאמן והצוות שלו נמצאים במקום אחר. נשארו עוד שלושה משחקים עד סיום העונה, למה אנסימבה, סירוטה וסק צריכים לשחק? למה סברינה צריך לשחק? לפעמים, בלי להעליב, הוא למעשה מרגרינה. למרות הבישול שלו, אתה לא מקבל ממנו כלום.
לכן, בשורה התחתונה, אני פונה לברק בכר – אל תעשה בושות לעצמך. אם תשאירו ארבעה זרים, בין מחזור 8 ל-10 אתה תלך הביתה. אני מציע לך כאחד שקרוב אליך אפילו כמו משפחה, אתה בבלאק-אאוט מהרגע הראשון עד לאחרון. קשה לי לראות אותך בצורה כזאת. אבל לראות את הקבוצה שלך כאילו הידיים והרגליים שלה קשורות – אז הכל עליך. ואם הכל עליך, אז תלך הביתה ויפה שעה אחת קודם.