זה היה היסטורי. לראשונה אי פעם, הפועל תל אביב אירחה את מכבי תל אביב במסגרת היורוליג. הן הגיעו בשני מסלולים שונים, כשדימיטריס איטודיס ושחקניו בפסגת הטבלה, ועודד קטש וחניכיו נמצאים בתחתית. אך בעוד שלאדומים זה קמפיין ראשון בהיסטוריה במפעל, הניסיון העשיר של האורחת במפעל הוכיח את עצמו עם ניצחון צהוב.
זה היה סוג של נוקאאוט, כולם כבר חשבו ודיברו על זה שמכבי תל אביב הולכת להפסיד מעל 10 הפרש, אפילו על 15, אבל אני חושב שאולי למכבי זה היה המשחק הכי חשוב מבחינת המועדון. גם מבחינת האגו שלו, וגם מבחינת המותג, שדי נרמס לאחרונה. הצהובים הוכיחו שעם כל מה שאומרים – יש קבוצה, פשוט צריך להתרכז בעשייה ופחות במה לא טוב.
ברבע הרביעי, ג’ף דאוטין ג’וניור התפוצץ וקלע שלוש שלשות משמעותיות, אליהן הוסיף דקות קבוצתיות טובות בהגנה, וזה מה שעשה את המהפך הגדול, מפיגור של ארבע נקודות, הצהובים קפצו ליתרון 12 והוכיחו שיש להם מה למכור. צריך לתת למכבי תל אביב זמן, המשחק הזה ייתן לה המון ביטחון להמשך, להאמין שהיא כן מסוגלת ופשוט צריכה להכין את הקבוצה יותר טוב.
ג'ף דאוטין ג'וניור לוהט (רדאד ג'בארה)דאוטין ולוני ווקר בלטו, אבל מעבר לכך, ראינו קבוצה ששומרת טוב, חוטפת, שומרת כקבוצה, משהו שלא היה נגד פאריס, קבוצה שעושה פעולות טובות בהתקפה, מגיעה לזריקות, והוציאה את הפועל משיטת המשחק ומהקצב שלה, בעיקר מהרבע הרביעי. מה שהתחיל עם דאוטין הסתיים בקבוצה אחת על המגרש. אני בטוח שהחבורה של עודד קטש השאירה את הפועל כרגע המומה מאוד. למרות כל האזהרות שהיו לפני המשחק, עם כל הקלישאות של אסור להספיד את מכבי, דרבי זה דרבי. מגיעות מחמאות גדולות למכבי, היא התעלתה ואני מאמין שהיא קיבלה ביטחון מסוים, השחקנים בעצמם, בין השחקנים לעצמם ובין השחקנים למאמן, ומהמשחק הזה המועדון יכול לצאת לדרך חדשה.
מגיע שאפו לשחקנים, שבאו אחרי שני הפסדים, חטפו המון בתקשורת, בעיקר ביקורת על כך שהם לא מספיק טובים. הם באו מאוד שקטים ומפוקסים, כמעט לא דיברו. כולם ידעו את חשיבות המשחק – מעבר לניצחון או הפסד, אלא גם חשיבות הדרבי, עם כל היריבות שקיימת בין שני המועדונים. הפועל הגיעה כפייבוריטית, משהו שלא היה הרבה שנים, ומכבי התעלתה עם הניסיון והשקט שלה, הראתה שהיא עדיין שייכת לקבוצות שיכולות לנצח משחקים ושאסור להספיד אותה. עכשיו, חובת ההוכחה עליה לגבי ההמשך.
וסיליה מיציץ' ודימיטריס איטודיס. עברו מהר מדי לפעולות אישיות (ראובן שוורץ)מהצד של הפועל, היא מאוד רצתה לנצח את המשחק. גם מבחינת החשיבות, זה היה עבורה מעבר לעוד משחק יורוליג. היא מסומנת כאחת הקבוצות היקרות עם שחקנים מהשורה הראשונה במפעל. המשחק התחיל עם פינג פונג צמוד בין הצדדים, אבל לא היה לה את האקסטרה, מה שהיה לה בשני הניצחונות שקדמו למשחק הערב.
דאוטין: "הרגשה מדהימה, מרוצה מהיכולת"גם ברבע הרביעי, כשמכבי עשתה את הריצה שלה, הפועל לא הגיבה לנעשה על הפרקט, זרמה בקצב שלה, שיחקה מאוד לאט, ואחרי שנקלעה לפיגור – זנחה את כל שיטת המשחק שלה ועברה למשחק שמתבסס על אחד על אחד ופעולות אישיות, אולי מתוך כוונה להציל את הקבוצה, אבל בכדורסל, גם אם יש פיגור של 10 נקודות חמש דקות לסוף, יש עוד הרבה זמן לשחק. היא התפרקה מהר מדי וחיפשה את המהלכים הבודדים, בעיקר וסיליה מיצ’יץ’. הדברים האלו הוציאו מהפועל את כל האוויר ונתנו למכבי להשתלט על המשחק ברבע הרביעי.