בית"ר זקוקה נואשות למנהיג

בבית"ר ירושלים דיברו השבוע על המשחק מול מכבי פתח תקווה ותיארו אותו כמשחק קריטי וסוג של משחק עונה. המאמן רוני לוי ידע שיש לו קבוצה מאוד חלשה, אך הוא קיווה שיצליח להרים את שחקניו כדי שיאספו נקודות לקראת מועד ההעברות של חודש ינואר, שצפוי להביא איתו מספר שחקני חיזוק.

אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. בית"ר הציגה את אחד ממשחקיה החלשים בשנים האחרונות. מרכז השדה וההתקפה של הירושלמים לא היו קיימים. ראינו קבוצה מבוהלת, לחוצה וכזו שלא ביצעה שום מהלך התקפי מתוכנן. הקהל ניסה לדחוף את הקבוצה שלו, אבל פשוט לא היה להם את מי. אחרי 15 דקות גם הם התאיישו וכל פעולה של השחקנים התקבלה בקריאות בוז.

רוני לוי. השינוי יבוא לידי ביטוי בהמשך (יניב גונן)

הדבר הבולט במחצית הראשונה היה שלבית"ר אין בעל בית. אין מנהיג על כר הדשא. אין שחקן שיכול לבוא ולהגיד "עצרו, בואו ננסה לעשות משהו".

השינוי שרוני לוי עושה בקבוצה יבוא לידי ביטוי בהמשך. הוא אחד המאמנים בכדורגל הישראלי והוא לא קוסם. הוא לא יכול לעשות הוקוס פוקוס. השחקנים הישראלים של הקבוצה, במקרה הטוב, חלמו להיות שחקנים מחליפים במועדון. הזרים? עדיף שלא נדבר עליהם. אני בטוח שאם יגיעו שחקנים ברמה גבוהה נראה קבוצה טובה. רוני לוי מאמן יסודי, טקטי וכזה שאוהב סדר. אני בטוח שהוא ישפר את קבוצתו.

אחת המשימות המרכזיות שלו בינואר תהיה לא רק להחתים שחקנים חדשים, אלא להחזיר לחיים את אופיר קריאף, שלא קיים בתקופה האחרונה. בדקות מסוימות, שראינו אותו קצת יותר מעורב, בית"ר השתפרה.

במחצית השנייה הדברים קצת השתנו. פ"ת, שהשתלטה על מרכז המגרש די בקלות והעלימה את יריבתה לחלוטין במחצית הראשונה, נעלמה ואיפשרה לירושלמים לחזור לעניינים. הדבר השני שעזר לקבוצה הירושלמית היו החילופים של רוני לוי. פתאום לצהובים-שחורים היו שחקנים שיכולים להחזיק את הכדור בחלק המגרש שלהם ולא מתפזרים ומאבדים.

ניצן דמארי. במחצית השנייה פ"ת נעלמה (יניב גונן)

למזלה של בית"ר, הברקה של אבירם ברוכיאן וסיומת טובה של איציק כהן איפשרו לה לאסוף שלוש נקודות מהן היא יכולה להיות מרוצה מאוד. למרות זאת, רוני לוי חייב לעשות חריש עמוק בחלון ההעברות.

המלאבסים בוודאי אומרים לעצמם כמה הם פראיירים. מכבי פ"ת של ייטב לוזון וקובי רפואה הגיעה ללא חשש למשחק הזה. הם לחצו ולחצו וגם המאמנים הבינו שהם פוגשים יריבה חלשה. השחקנים הגיעו להזדמנויות והיו יכולים להכריע את המשחק. אבל כשאתה נאיבי מול השער, אתה משלם את המחיר.