סטיגמות רבות קיימות על גברים, אנשי ספורט, ואנשי כדורגל בפרט. אומרים שלשחקני ומאמני כדורגל יש אגו מנופח. אומרים גם שאחת הסגולות של בן אדם היא להודות בטעויות שלו. בספר משלי נכתב “מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועוזב ירוחם”. אמש (חמישי), ברק בכר לא רק הוכיח שהוא נכון להודות בטעויותיו, אלא שהוא מוכן גם לוותר על האגו שלו, ולומר: “נכשלתי”.
המאמן, שהתאהב העונה במערך שלושת הבלמים (שהוכיח את עצמו לא פעם), עלה כך גם במשחק מול אינטר, במטרה לסגור את המשחק ולנסות לעקוץ במתפרצות. אלא שבדקה ה-25 התוצאה כבר עמדה על 0:2 לזכות האימפריה האיטלקית, והוא נאלץ להעיז. בדקה ה-35, ביצע בכר חילוף ושינוי טקטי, כשהוציא את לואי טאהא הבלם, והכניס במקומו את מהראן ראדי הקשר.
ניצנים ראשונים של השינוי נראו כבר בסיום המחצית הראשונה, ובמחצית השנייה הם כבר היו בולטים וסייעו לאדומים לבצע את אחד המהפכים הגדולים ביותר של קבוצה ישראלית באירופה. המעבר למערך 2-4-4 המאוזן העניק לאלופה את השליטה במרכז המגרש, כשמן העבר השני, סטפן פיולי ביצע שני חילופים בעיקר מתוך לחץ. יחד עם ההרחקה של סמיר הנדנוביץ’ בדקה ה-68, למאמן האיטלקי פתאום לא נותרו חילופים בשלב מוקדם מאוד, והמהפך של האדומים, על אף שהתבצע בתוספת הזמן, ריחף באוויר דקות ארוכות.
ואיך אפשר בלי מילה על ראדי. הקשר הוותיק ספג לא מעט ביקורות, ולעתים נראה שהוא מעט נבלע ברוטציה ובסגל העמוק של בכר. הרגע הזכור ביותר ממנו העונה הוא החמצת הפנדל מול סלטיק, שאולי היה מעלה את ב”ש לשלב הבתים של ליגת האלופות. עד הערב. הקשר היה בכל מקום על המגרש, בישל את השער ללוסיו, שהזניק את הקאמבק המדהים, וכיפר בענק על הפנדל ההוא. מנהיג.
הכתוב הינו טור דעה.