ההנהלה עשתה את העבודה

כשחזרתי הביתה, אי שם ב-16 במאי בשעת בוקר מוקדמת כשבדמי זורם אלכוהול ובליבי שמחת הדאבל, משהו התחיל להטריד אותי. שכטר יילך לאנגליה, ורמוט ימצא בית אחר, דה סילבה ואניימה כבר מחוץ לקבוצה ואפילו ערן זהבי עם רגל וחצי כבר בחוץ.

שירת ה"תישאר תישאר" ששרו האוהדים בטדי כמעט לכל שחקן עוד הידהדה בראשי. איזה קבוצה תהיה להפועל תל אביב, חשבתי לעצמי. בשביל מה זכינו באליפות? בשביל להתפרק?

אז זהו שלא. הגיע הזמן להגיד לטביב, הראל וקצרה מילה טובה. אני בטוח שזה לא לא היה להם קל, אני בטוח שהם עמדו בלחצים לא נעימים אבל בסופו של דבר, כשהפועל תל אביב תעלה למחזור הראשון בליגה, כל השמות שהוזכרו כאן קודם (בהנחה שאניימה גם יישאר) יעלו בהרכב.

בן דיין ואניימה. המשכיות היא המתכון להצלחה (קובי אליהו)

וזה חשוב וזה טוב כי הצלחה של קבוצה זה קודם כל היציבות שבה. טלטלות גדולות זה מתכון לכישלון בקבוצה ורק שקט תעשייתי ושמירה על הקיים מאפשרים הצלחה.

לבנות תיאום בין שחקנים זה משהו שלוקח זמן, ובקבוצת כדורגל, בכל קבוצת כדורגל, סבלנות היא מילה גסה. אוהדים לא רוצים לשמוע על "בנייה" או על "עבודה על תיאום". הם רוצים לראות משחק שוטף, קצבי ומהנה.

בשנה הבאה, כשדה סילבה יעלה לתמוך בהתקפה או כשידין יזוז שמאלה, כל אחד משאר השחקנים יידע בדיוק מה הוא צריך לעשות באותו הרגע. כי ההמשכיות היא הדבר הנכון.

טביב וקצרה. עבודה שקטה וטובה (רועי גלדסטון)

ולא שבהפועל היו צריכים לעשות שינויים גדולים. אחרי הכל, הסגל הקיים הוביל את הקבוצה לאחת העונות הגדולות שלה אבל החשש היה ממכירת חיסול. הרי כדורגל הוא עסק, ובעלי קבוצות רוצים להרוויח. הרגע הגדול של כל בוס הוא למצוא שחקן בזול לשפר אותו ולמכור אותו ביוקר. בדיוק כמו שעשה יעקב שחר עם יעקובו וקנדאורוב, בדיוק כמו שרצה, ובצדק, אלי טביב עם דה סילבה.

אין לי ספק שהפיתוי היה גדול אבל טביב לא חשב על הכסף הגדול שהיה אמור להגיע מליל. הוא נלחם על דה סילבה, היקשה עליו במידה מסויימת והכל למען הקבוצה. טביב, הראל וקצרה נלחמם גם על שכטר שחלם אירופה ועל ורמוט שרצה לשחק מעבר לים והצליחו להשאיר את כל השלושה. השארת אניימה תהיה הדבר הגדול הבא.

מוני הראל ודה סילבה (רועי גלדסטון)

אז לשלישייה המנהלת את הפועל תל אביב מגיעה תודה גדולה. הצלחתם לשמור על הסדר בקבוצה. וזה הרבה יותר נכון מלרוץ, לשפוך ים של כסף, לקנות מכל הבא ליד ולחשוב שככה מנצחים דרבי.

הכתוב הינו טור דעה