בוויכוח על הכדורגלן הטוב ביותר אי פעם, במיוחד במילניום האחרון, עולה שאלת הקבוצות שבהן השחקנים שיחקו כסיבה לביסוס מעמדם. אם נתייחס לליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, אז הראשון היה לאורך כמעט כל הקריירה שלו בקבוצה אחת והשני נדד בין קבוצות וביסס את שמו במספר ליגות. הקיץ, קיליאן אמבפה היה יכול לבחור את הדרך שלו – לנדוד בין קבוצות ולקבע את מעמדך כטוב ביותר בקבוצה עם ההיסטוריה המפוארת ביותר בעולם, או להישאר בקבוצה אחת עם משאבים ולנסות לקחת אותה סוף סוף לטופ העולמי.
על הנייר, נראה שאמבפה הלך בדרכו של מסי ושמר אמונים לקבוצתו, אבל הבחירה שלו בפאריס הייתה קלה מאוד, ואולי אפילו מדי. הבחירה להישאר באיזור הנוחות אמנם מכובדת והוא נמצא על הדרך הישירה להיות השחקן הטוב בהיסטוריה של המועדון, אבל הבחירה בכסף על פני יוקרה לא תיראה טוב בראי ההיסטוריה.
מהצד של הצרפתי, הבחירה הייתה נכונה והגיונית. ההגעה לריאל הייתה הופכת אותו להיות עוד אחד מתוך רשימה אגדית של חלוצים שעברו במועדון הספרדי וכנראה שזה לא מה שאמבפה רצה. הרי לעשות את מה שעשה רונאלדו, שהשיג יותר שערים ממשחקים במדי הקבוצה, זה הישג שקשה עד בלתי אפשרי לשחזר, לא משנה איך קוראים לך וכמה אתה מוכשר בכדורגל.
קיליאן אמבפה (רויטרס)בהחלטה הזאת אמבפה חשב על הכסף שירוויח ועל מעמדו במועדון, אבל כנראה שהדבר השלישי או הרביעי שעבר לו בראש (או לצוות שעוטף אותו) זאת שאלת המורשת. לפאריס אין שחקנים היסטוריים שעשו משהו מיוחד במועדון. למעט ג’ורג’ וואה ב-1995, אף שחקן של המועדון הצרפתי קיבל הכרה בינלאומית במסגרת המועדון, אלא רק על ההישגים שעשו תחת מעטפת הנבחרת הלאומית. כאן מגיעה ההזדמנות של הצרפתי בן ה-23, שינסה לשנות זאת ולכתוב פרק נוצץ בהיסטוריה הדלה של פ.ס.ז’.
מצד שני, מגיעה שאלת התחרותיות. אחת הטענות העיקריות סביב מעמדו של פלה היא שהוא שיחק בליגה הברזילאית ולא יצא לשחק בליגות הטובות יותר באירופה. אמבפה משחק בליגה החמישית בטיבה בדירוג אופ”א, שהייתה לעיתים גם השישית במהלך העשור האחרון. הרמה הנמוכה יחסית בה ישחק, במקום להגיע לליגה היחידה שהייתה בין שתי הראשונות בדירוג מאז שנוצר לפני 20 שנה, תשפיע על מעמדו ההיסטורי בתור אחד שהעדיף לעשות מספרים במקום קל יותר מאשר לשלוט בליגה שנחשבת לבכירה יותר.
קיליאן אמבפה (רויטרס)ימים יגידו אם ההחלטה שלו הייתה נכונה. מעטים לאורך ההיסטוריה הציגו את המספרים שהוא השיג בגיל שלו, ולא בטוח כמה יכולים להתגאות בארון תארים מפואר כמו שיש לו בבית למרות הרמה בה שיחק. יחד עם זאת, כל מה שהשיג במסגרת הקבוצתית עדיין לא מספיק וכנראה שהוא יצטרך להשיג את ההישגים של רונאלדו במסגרת האירופית כדי לקבע את מעמדו כאחד הגדולים אי פעם, במידה ויחליט להישאר בצרפת עד לסיום הקריירה. כשהתארים בצרפת כבר אצלה בכיס, המטרה של פאריס צריכה להיות שליטה דומיננטית בליגת האלופות, כמו של ריאל בין השנים 2014-2018.
על פי הדיווחים שצצו בחודשים האחרונים, וגם לפי הלך הרוח במועדון עד להודעה הסופית, הייתה תחושה שהשנה הבאה היא האחרונה של הקטארים במועדון. ההישארות של אמבפה, כולל ההתחייבויות האדירות של נאסר אל חלאיפי כלפי השחקן, נראה שהשליטה הקטארית תסתיים גם אחרי המונדיאל, אותו הקבוצה ושחקניה פעלו לקדם מאז שספ בלאטר שלף את אותו פתק מושחת.
קיליאן אמבפה וליאו מסי (רויטרס)יהיה מעניין לראות את העתיד של פ.ס.ז’. כל השמועות רצות על הגעה ועזיבה של שחקנים ומאמנים, כמו זינדין זידאן שהובטח שיגיע ודמבלה שאולי יבוא לשחק עם חברו הטוב. השנה הקבוצה של מאוריסיו פוצ’טינו הייתה לא מאוזנת בהגנה ובהתקפה, עם קישור דל והתקפה שאכזבה ביחס לציפיות. אולי על הנייר העבודה של אמבפה קלה יותר בצרפת, אבל בריאל הוא היה מגיע לקבוצה מוכחת שמאיימת להיות הטובה ביותר, סטייל קווין דוראנט שהגיע לגולדן סטייט ווריירס ב-2016. במקום זאת, הוא בחר לעשות דמיאן לילארד ולקחת מועדון בלי היסטוריה עד לגדולה.
לפי הדיווחים בצרפת, אמבפה יהיה בן 27 בסיום חוזהו. עדיין בשיא הקריירה כשמאחוריו יהיה עשור של משחק כדורגל ברמה הגבוהה ביותר. אם עד אז לא יצליח להתיר חותם, שזה אומר לזכות בליגת האלופות ולגרוף את התארים בצרפת, נוכל להגיד שהפרק שלו בפ.ס.ז’ היה כישלון. עד אז, הוא ייהנה מחמת הספק וינסה לקחת קבוצה על הכתפיים שלו, כמו שהגדולים ביותר לפניו עשו. האם הוא יהיה יחד איתם באותה רשימה בסיום החוזה, או בסיום הקריירה? ימים יגידו.
הכתוב הוא טור דעה.