לאחר התבוסה של נבחרת ישראל ביום חמישי האחרון מול נבחרת צרפת, לוח המשחקים של מוקדמות ליגת האומות סידר לה הערב הזדמנות סבירה לתקן את הרושם השלילי שהכחולים לבנים שלנו הותירו בבודפשט עם אופטימיות לקראת המפגש המסקרן מול נבחרת איטלקית בינונית, ושאיפה של שחקנינו לנסות להותיר רושם חיובי על אוהדי נבחרת ישראל, הן מבחינת רמת כדורגל על כר הדשא וכמובן אולי להשיג נקודות ראשונות בקמפיין הנוכחי במסגרת ליגת האומות.
ביום רווי טילים על ערי ישראל במציאות דמיונית שמלווה אותנו לצערי למעלה משנה, יש לנו רצון וחלום להתנחם בהישגים בזירה הספורטיבית עם סוף כל סוף הופעה מכובדת ושילוב של תוצאה מכובדת על אדמת איטליה. על כר הדשא ראינו נבחרת ישראלית עם אוריינטציה קבוצתית הגנתית שהתבססה על יציאה להתקפות מעבר מסוכנות בחילוץ כדור, תוך כדי לחץ גבוה.
זה הצליח פעמיים במחצית הראשונה, אבל אוסקר גלוך לא השכיל לנצל את ההזדמנויות להבקיע שער יתרון מפתיע, ומצד שני האיטלקים אמנם דומיננטיים, אך בלי שחקני הכרעה איכותיים בחלק הקדמי ודווקא בדקות בהם הנבחרת שלנו הייתה במשחק, הכשלה מיותרת של דור פרץ ברחבת ה-16 שלנו גרמה לפנדל לזכות האיטלקים שעלו ליתרון לאחר בעיטה מושלמת של רטגי על סף סיום המחצית הראשונה. יש לציין במחצית הראשונה את עומרי גלזר, עם מספר הצלות מרשימות שהשאירו אותנו במשחק.
רן בן שמעון ביצע שינוי בהפסקה והחליף דווקא את גבי קניקובסקי במרכז המגרש ובחר להכניס את מחמוד ג׳אבר. דווקא שלישיית הקישור של המחצית הראשונה, אבו פאני, פרץ וקניקובסקי תיפקדה היטב, אך במחצית השנייה מרכז המגרש שלנו נחלש יחד עם חוליית ההגנה, כאשר השער השני של האיטלקים הגיע בדקה 54 ממכה נייחת עבור הסקוואדרה אזורה: ראספדורי הרים כדור מסובב לראשו של דה לורנצו, שנגח די בקלות מקרוב פנימה לאחר כשל בולט בשמירה של שחקני נבחרת ישראל.
בדקות שלאחר מכן נבחרת ישראל דחפה קדימה לכיוון של התקפה עם חילופים התקפיים על הנייר של רן בן שמעון, שהובילו לשער מצמק של אבו פאני מדגל הקרן, שער שנתן לנו תחושה שאנחנו אולי חוזרים למשחק, אבל הנאיביות והקלות הבלתי נסבלת של שחקנינו שנכנעו די בקלות פעם נוספת טפחה לנו על הפנים עם שער שלישי של האיטלקים לאחר כדור רוחב נהדר של דה מרקו לעבר פראטסי שבעט פנימה כאשר הוא חופשי לחלוטין, עם כיסוי כושל של שחקני ההגנה של נבחרת ישראל.
אם לא די בכך, נוכחנו לדעת הערב שגם סף השבירה שלנו הוא נמוך מאוד עם שער רביעי של נבחרת איטליה. שוב פעם עם בעיטה של די לורנצו שהגיע מקו שני די חופשי ובעט לרשת – שער רביעי של האיטלקים שניצלו עד תום את הנאיביות, חוסר האחריות ובעיקר חוסר האגרסיביות של נבחרתנו בנוסף לנפילה פיזית וטקטית בולטת בעיקר במחצית השנייה.
חובה לציין את החיסרון הבולט של לא מעט שחקני מפתח של נבחרת ישראל שהיו מחוץ לסגל הערב וחסרו לרן בן שמעון, וחזרתם בקרוב אמורה לעזור מאוד לנבחרת שלנו כמובן מבחינת איכות מקצועית וטקטית, אבל למרות ההבנה וההכלה של הסיטואציה והתירוצים שיחסית מתקבלים על הדעת, יש לנו ובעיקר לרן בן שמעון בעיה מאוד גדולה.
אחרי ארבעה משחקים בליגת האומות המאמן הישראלי לא מצליח למצוא את הנוסחה הנכונה ואת הבסיס או השורש החזק שאמור להוליך את נבחרת ישראל ברגע האמת. אנחנו צריכים להסתכל באומץ במראה ולהודות: נבחרת ישראל לא מצליחה עד עכשיו מבחינת הקמפיין להוציא מעצמה את המקסימום, נבחרת ישראל צריכה וחייבת להראות טוב יותר הן מבחינה טקטית, הגנתית, קבוצתית ובעיקר עוד יותר בולט זאת הנקודה שנבחרת ישראל חייבת להשתדרג מבחינה התקפית.
לצערי אנחנו כמעט לא מייצרים מצבים באופן קבוצתי ועוד יותר מטריד שגם מבחינה אישית שחקנים מתקשים לייצר אופציות הבקעה מול היריבות למן פתיחת הקמפיין. במבט קדימה יש הרבה דברים משמעותיים שצריך לשים עליהם דגש ולתקן טעויות והתקלות על מנת להשתפר לקראת המשחקים הקרובים בחודש הבא. זה כאן מעבר לחלון, רן צריך למצוא את הפתרונות ולגרום לשחקניו ליישם את המסקנות והלקחים כבר במשחק הקרוב. אסור לנו לסיים קמפיין שלם עם אפס נקודות – אנחנו שווים יותר מזה.