השינוי שריאל צריכה

הכישלון של קרלו אנצ'לוטי בקלאסיקו האחרון מול ברצלונה מסמל לא רק את האכזבה הקשה, אלא בעיקר את חוסר היכולת של ריאל מדריד לעמוד בציפיות הגבוהות שהיו לה לקראת המפגש הזה. כניסתו של קיליאן אמבפה אמורה הייתה לשדרג את הקבוצה במידה משמעותית, אך בניהול המשחק והאסטרטגיה של המאמן האיטלקי נראו סימני חולשה והיסוס, שבאו לידי ביטוי ביכולת בינונית על הדשא ובחוסר ניצול ההזדמנויות שהיו אמורות להוביל להצלחה.

אחת הבעיות המרכזיות של אנצ'לוטי הייתה ניהול הקצב במשחק, במיוחד מול קבוצה כמו ברצלונה, שידועה באינטנסיביות ובשליטה שלה במרכז השדה. המערך שאנצ'לוטי בחר, שהציג פתיחות רבה לאגפים, אפשר לברצלונה לפרוץ בקלות ולהניע כדור ביעילות בשטחים המסוכנים. במקום להתאים את המערך לשחקנים המהירים כמו אמבפה ו-ויניסיוס ג'וניור, נראתה קבוצה שלא הצליחה לתפקד בחלק ההתקפי והגנתה נותרה פגיעה.

התפקוד של אמבפה במשחק היה מאכזב, ושם בא לידי ביטוי חוסר התיאום בינו לבין הקבוצה תחת הדרכתו של אנצ'לוטי. שמונה פעמים הוא נתפס בנבדל, דבר שמעיד לא רק על חוסר ריכוז, אלא על בעיית הסתגלות מסוימת וסימני חוסר חיבור למערך הקבוצתי. כשמשקיעים סכומים אדירים בכוכבים כמו אמבפה (הגיע בחינם, אבל בכל זאת מקבל משכורת עתק), נדרש מהמאמן לדעת לשלבם בצורה חכמה ויעילה, דבר שאנצ'לוטי כשל בו בקלאסיקו.

עוד נקודה מעניינת היא היכולת לשדרג את המורל של השחקנים במשחקים גדולים, תכונה שאנצ'לוטי הוכיח בעבר שהוא יותר ממסוגל לעשות. אלא שבקלאסיקו האחרון השחקנים נראו חסרי אנרגיה, ולמרות ניסיונות לשנות את הקצב במחצית השנייה, הקבוצה נראתה מדוכדכת וחסרת אמונה, בעיקר לנוכח הפער הגדול שהתפתח לטובת ברצלונה. ברגעים שבהם ריאל מדריד הייתה זקוקה לתוספת מורל, אנצ'לוטי לא הצליח להשפיע על השחקנים ולשנות את מהלך המשחק.

הבעיות בהגנה בקלאסיקו האחרון גם הן נקודה שלא ניתן להתעלם ממנה. ההגנה המתקדמת של ברצלונה הצליחה לתסכל את ריאל מדריד בצורה יוצאת דופן, כשהקו הגבוה שלה השאיר את אמבפה, כמו גם את יתר ההתקפה, מחוץ לקצב המשחק. 

לסיכום, הכישלון של אנצ'לוטי בקלאסיקו הוא תוצאה של שילוב של החלטות טקטיות מוטעות, חוסר התאמה בין השחקנים והיעדר אנרגיה ומורל. אם ריאל מדריד רוצה לחזור להיאבק ברצינות על תארים בעונה הנוכחית, אנצ'לוטי יהיה חייב לבצע שינוי מהותי, הן במערך והן בגישתו.

הכתוב הוא טור דעה.