אנחנו שוב על המפה. לאחר שכבר חשבנו, כי לא נרשום הישגים משמעותיים באליפות העולם לג’ודו ביפן, כאשר ברקע החלו ביקורות כי ענף הג’ודו בנסיגה, הגיח שגיא מוקי והוכתר כאלוף העולם. כל זאת שנה בלבד לפני המשחקים האולימפיים בטוקיו. זהו הישג היסטורי עבור שגיא מוקי. האחרונה שזכתה בתואר אלופת העולם הייתה ירדן ג’רבי וכעת שגיא מוקי מציב רף חדש לענף אשר מביא לנו הרבה כבוד והישגים מרשימים בשנים האחרונות.
הג’ודאי הישראלי (עד 81 ק”ג) שהוכתר כבר כאלוף אירופה הפגין יכולת שיא לאורך כל יום התחרויות ובכך הביא גאווה רבה למדינת ישראל, כאשר “התקווה” התנגנה על הפודיום ביפן – מקום ראשון ומדליית זהב. למרות העובדה שהמתחרה האיראני לא רצה להתחרות מולו והמצרי לא רצה ללחוץ את ידו, הישראלי שלנו הצליח לנטרל את כל רעשי הרקע ולהחזיר את “ההרתעה הישראלית”.
רק הנושם אבק דרכים יזכה לשאוף אוויר פסגות. מעט זוכרים, אבל מוקי הוא זה שהביא את נקודת המפנה למשלחת הישראלית בריו 2016. באותה תחרות, מוקי לא היה כשיר ב-100%, למרות זאת הגיע עד למעמד חצי הגמר ופספס במעט מדליה אולימפית. בהמשך חגגה המשלחת הישראלית את הזכיות של ירדן ג’רבי ואורי ששון, לא מעט בזכות הרוח הגבית של שגיא מוקי והיום מאותה אכזבה ופציעה בריו הוא הצליח להגיע לפסגה. אלוף העולם בליפול ולקום כמו גדול.
אל תחשבו ששגיא מוקי יעצור כאן, הג’ודאי ימשיך להשקיע ולתת מעצמו הכל (“יש לי עוד מטרות”) ונראה שבקצב הזה המדליה האולימפית בטוקיו 2020 מחכה מעבר לפינה. הספורטאים בענף הג’ודו (לעומת ענפי ספורט אחרים) לא נחים על זרי הדפנה וכאשר מכוונים גבוה, השמיים הם הגבול. המסר: עבודה קשה, התמדה, והמון נחישות בסופו של דבר משתלמים.
מסורת דוגמה ומופת. בזכייה שלו שגיא מוקי מהווה השראה לדור הצעיר ולאו דווקא בענף הג’ודו. צניעות, השקעה וחתירה לניצחון הם אבני היסוד שצריכים לשמש את הדור הבא. ובנימה אישית: שאפו, שגיא מוקי, אתה מודל לחיקוי. עלה והצלח.
הכתוב הוא טור דעה.