מ.ס אשדוד היא ללא ספק הקבוצה הכי מלהיבה שיש לליגת הבורסה לניירות ערך להציע העונה. שילוב מושלם בין שחקנים מנוסים ובעלי שיעור קומה, כישרונות נפלאים שגדלו במחלקת הנוער וזרים ברמה גבוהה גורמים לתענוג צרוף מהקבוצה מעיר הנמל כמעט בכל שבוע מחדש, אלא שעל כל המקהלה הזאת מנצח איש אחד – והוא רן בן שמעון.
במשך שנים, שמו של רן בן שמעון לא הוזכר כאחד מרשימת המאמנים המובילים בכדורגל הישראלי. גם אותה אליפות חסרת תקדים עם עירוני קריית שמונה ב-2012 ומינויו למאמן נבחרת קפריסין לא שכנעו את הציבור להכיר בו כאחד מאנשי המקצוע הטובים שיש לכדורגל שלנו להציע, כנראה בגלל העובדה שטרם הוכיח את עצמו במועדון גדול, אחרי אפיזודות קצרות ולא משכנעות במיוחד במכבי ת”א, הפועל ת”א ובית”ר ירושלים.
ההצלחה של רן שמעון העונה (שהתחילה כבר בעונה שעברה), לא נעלמה מעיניה של אלונה ברקת. אחרי עזיבתו המתוקשרת של יוסי אבוקסיס לבני יהודה, שמו של מאמן אשדוד הוזכר כמועמד המועדף ביותר על הבעלים של ב”ש, שבהודעת הפרידה מהמאמן הקודם ציינה שהיא מקווה “שהמועדון יחזור להציג כדורגל שמח”. בדיוק מה שהקבוצה של רן בן שמעון עושה העונה.
האתגר בקבוצה גדולה, ששוב עומד על הפרק, לבטח קוסם לרב”ש. אחרי ששגיב יחזקאל כבר עזב את אשדוד לב”ש בחלון הנוכחי, לא מן הנמנע שהיחסים הטובים בין ג’קי בן זקן לאלונה יובילו את דרכו של רב”ש לבירת הנגב. לטעמי, מדובר במהלך לא נכון מבחינת המאמן, שאחרי כל כך הרבה שנים של נדודים, סוף סוף מצא את המקום שמאפשר לו סביבת עבודה נקייה, שקטה ובעיקר בריאה, כזו שביום מן הימים עשויה אף לעלות לגבהים חדשים שאיש באשדוד לא דמיין.
בדומה למה שעשה בקריית שמונה, רן שמעון בנה תלכיד יוצא דופן באשדוד של העונה. רב”ש הוכיח את עצמו לאורך השנים כמאמן שצריך את השקט הזה כדי להוביל קבוצה להצלחה, וכשהוא מקבל אותו בתוספת חופש פעולה – התוצאות מדברות בעד עצמן. אלונה אמנם חזרה בגדול ומתכוונת ללכת על כל התארים, אך אני בספק אם אלו יגיעו במהירות שלה הבעלים מצפה, שכן הפערים באיכות ובעומק הסגלים בין הקבוצה מבירת הנגב למכביות מת”א ומחיפה עדיין גדולים, גדולים מדי, זאת למרות ההחתמות המרשימות של אני יחזקאל וחאתם עבד אלחמיד.
מנגד, כשמסתכלים על אשדוד של העונה, רואים סגל שעם כמה ליטושים קטנים, יכול להפוך לכזה שבהחלט מסוגל לתקוע יתד בצמרת של הכדורגל הישראלי. אם ג’קי יצליח להשאיר את בן שמעון, ישמור על הסגל הקיים ויחזק אותו במספר עמדות נקודתיות, אשדוד לא תהיה עוד אפיזודה חולפת. הישגיו של מאמן לא נמדדים רק בהיכן עבד, אלה בהשפעתו על המועדון בו עבד. לרב”ש יש הזדמנות נדירה לשנות DNA של מועדון, בדיוק כפי שעשה לפני שמונה שנים בקריית שמונה.