כולנו ידענו שזה יגיע. אם היה צריך לקבל לכך חותמת רשמית, הרי שנגד איי פארו ערן זהבי השיג גם אותה. הוא כבש שלושער (הרביעי שלו במדי הנבחרת), חלף על פני אלון מזרחי ועם 337 שערים, הפך לגדול כובשי מדינת ישראל אי פעם. נו, תעשו את עצמם מופתעים. הרי היה ברור שגם את השיא הזה EZ7 יכבוש, בדיוק כמו שכבש כמעט מול כל יריבה אפשרית שפגש מאז הפך לחלוץ ממש לא מזמן, רק ב-2014.
המספרים של זהבי מטורפים גם במושגים של קריירה שלמה, אך לבטח למי שהשיג כמעט שליש מהם מאז גיל 30 - 106 במספר. מזכיר לכם מישהו? זלאטן איברהימוביץ’, כריסטיאנו רונאלדו, לואיס סוארס, בלתי נתפס שיש לנו שחקן שעשוי מאותו החומר של הגדולים באמת. כן, חלקכם בטח כבר זועמים עליי “אידיוט! איך אפשר בכלל להשוות אותו לשמות כאלה?!”, אז לא. אני לא משווה. ערן לא בספירה הזאת בכלל, אך אם מנתחים את האופי שלו כשחקן, הרי שאין גרסה ישראלית דומה יותר למה שהוא מייצג.
ערן זהבי חוגג (רויטרס)127 שערים במכבי תל אביב, 103 בגוואנגז’ו ר.פ, 41 שערים בהפועל תל אביב, 29 בנבחרת, 23 שערים בפ.ס.וו איינדהובן, 13 ברמת השרון ו-2 בפאלרמו. 185 ברגל ימין, 36 ברגל שמאל, 40 נגיחות, 19 בעיטות חופשיות, 51 פנדלים. וזה בדיוק מה שהופך את ערן זהבי, לפחות בעיניי, לחלוץ הישראלי הגדול ביותר אי פעם – הרבגוניות שלו. היכולת שלו להבקיע בכל מגרש, בכל ליגה, בכל דקה, בימין, בשמאל, בנגיחה, ובבעיטה מחוץ לרחבה. אתה אף פעם לא יודע מאיפה זה יגיע.
מעבר לגיוון, אני לא חושב שיש שחקן בכדורגל הישראלי עם כל כך הרבה רגעים שנחקקו בזיכרון של כולנו. לזהבי יש נקודות ציון שאף אוהד כדורגל ישראלי לא ישכח, לא משנה את מי הוא אוהד. הרי כולם זוכרים את שער האליפות בטדי, את המספרת נגד ליון, הצמד מול באזל, ה-2:3 בדרבי, השלושער מול אוסטריה, שער הניצחון הגדול נגד מכבי חיפה וכל אלה רק ב’שלוף’, כשעוד כ”כ הרבה רגעים שהיו אוטומטית נכנסים לקלטת של כל שחקן אחר, נשמטו מזו של זהבי רק כי הרשימה היא באמת בלתי נגמרת. ועוד לא דיברנו על הגולים מול אייאקס במדי פ.ס.וו איינדהובן, השלושער מול בשיקטאש, ההצגות בדרבים של גוואנגז’ו. טוב די, זה לא נגמר. השערים האלה, רובם ככולם, היו נדירים ביופיים, עם סאונד של הרשת שמתלבש בצורה מושלמת עם שאגת הקהל. כי אלה הגולים של ערן זהבי.
ערן זהבי חוגג (רדאד ג'בארה)הכדורגל הישראלי ידע חלוצים ושחקנים גדולים וכל ניסיון להקטין או להמעיט מערכם של אגדות כמו אלי אוחנה, עודד מכנס ואלון מזרחי הרי שהוא פשע. אבל לערן יש דומיננטיות שספק אם נתקלנו בה. את מכבי ת”א הוא סחב לבד על גבו לשלב הבתים בליגת האלופות ועם נבחרת ישראל הוא עשה זאת לאורך קמפיין שלם, שלצערו הסתיים באותה החמצת פנדל טרגית בסקוטלנד. טוב נו, כנראה שכדי להיות אגדה באמת גם על זה צריך לסמן וי מתישהו. תשאלו את רוברטו באג’ו.
זהבי כבר הרוויח את המקום שלו כחלוץ הישראלי הגדול בכל הזמנים, וגם למי שממש מתעקש – בטופ 3 לכל הפחות. כעת, עושה רושם שבגיל 34, הוא לא מסתפק בזה. הוא לא מסתפק בלהיזכר כסקורר הגדול ביותר, הוא רוצה להיות השחקן הגדול ביותר. אז נכון, הוא שיחק הרבה שנים בליגה הסינית החלשה, חזר לאירופה בגיל מאוחר, הוא לא שיחק בכל קבוצות הפרמייר ליג כמו בניון, לא חוזר ע”י ברצלונה כמו חיים רביבו, הוא לא זכה עם קבוצה בגביע אירופי כמו אוחנה וגם לא הבקיע במונדיאל כמו מוטל’ה שפיגלר, אבל הוא כן בדרך לעקוף את גיבור מקסיקו 70 בדרך לראש טבלת כובשי הנבחרת. עוד שלושה נותרו לו כדי להגיע למטרה. הוא ישיג את זה, עוד בקמפיין הנוכחי, על כך אין שאלה.
ערן זהבי חוגג (האתר הרשמי של פ.ס.וו איינדהובן) (מערכת ONE)זהבי כאמור בן 34 אבל כל הסימנים מראים שהקריירה שלו רחוקה מלהסתיים, למעשה, הוא עדיין נראה בשיא, גם מבחינה גופנית ולבטח מספרית. עוד 3-4 שנים יש לו כדי להמשיך לשבור שיאים והוא עוד יעשה זאת, על זה אין ספק. עצם העובדה שבגילו הוא רק הולך ומשתבח משחקת לזכותו במצא’אפ מול כל אגדה באשר היא. אוחנה פרש בגיל 35, בניון בגיל 38, אייל ברקוביץ’ בגיל 34. אף אחד מהשחקנים האלה לא נראה בגיל 34 כמו שזהבי נראה כרגע, ספק אם כמו שכוכב פ.ס.וו ייראה בגיל 38, 39, ואולי אפילו 40. אנחנו לא יודעים מה הוא מתכנן, אבל בטוח שלא פרישה בטווח הקרוב. אם הוא באמת יגיע לגיל המפלצתי הזה, שנדיר לראות כדורגלנים מגיעים אליו בכללי ובטח במצבו, מדובר בדוגמה ומופת ומקור השראה לכל מי שעושה את צעדיו הראשונים על מגרש ספורט כלשהו, בכל ענף, לא רק בכדורגל.
במדד הגדולים ביותר זהבי ייבחן גם בפרמטר הקבוצתי. השיאים האישיים שלו אדירים, אבל הוא לא יוכל לברוח מזה. יש לו ארבע אליפויות בישראל, ששלוש מהן חתומות באופן ישיר על שמו (שתיים במכבי ת”א ואחת בהפועל, באליפות הראשונה עם מכבי הגיע באמצע העונה והיה גורם משמעותי אך לא מרכזי). ולמרות כל אלה, כפי שזה נראה לפחות כרגע, אליפות בהולנד עם פ.ס.וו ותואר מלך שערים במדינה זרה (והשלישית במספר) נחוצים כדי לעקוף את שער האגדות בהיררכיה, אך החותמת לכך תהיה הישג עם נבחרת ישראל, אפילו מקום שני בבית. אם אלה יתגשמו, או אפילו חלקם, אל תתביישו לומר בקול שמדובר בכדורגלן הכי גדול שיצא מפה. כשחושבים על זה, זה לגמרי בסדר אם אתם חושבים ככה גם עכשיו. הוא הרוויח את זה בכל גול מחדש.
ערן זהבי חוגג (הטוויטר של פ.ס.וו איינדהובן) (מערכת ONE)הכתוב הינו טור דעה