הפועל תל אביב, הפועל ירושלים, הפועל חולון, בני הרצליה. אלו הקבוצות שמסוגלות העונה להסתכל בלבן של העין למכבי תל אביב במאבק על האליפות. אחרי עונה בלי תואר, הצהובים נמצאים חזק במאבק על גביע המדינה ושוב מתמודדים על הפלייאוף ביורוליג, אבל בזירה המקומית הם יהיו חייבים לסיים במקום הראשון כדי להיות פייבוריטים.
יש איזו דעה רווחת שבישראל הכל תלוי במה שמכבי ת”א תעשה במשחק. הניצחון או ההפסד תלוי בעיקר בה ובאיזו יכולת היא תגיע להתמודדות. בכל הדרבים האחרונים ראינו שהשנה הסיפור שונה לחלוטין. המשחקים יותר צמודים והגיעו להכרעות רק בשניות האחרונות, כולל הארכה בגמר גביע ווינר.
האווירות בכל אחד מהדרבים היו מלהיבות ומלאות בתמיכה מהקהל הביתי. גם באולם בחדרה הייתה תחושה של חשמל באוויר. באופן מקרי, או שלא, כל קבוצה ניצחה בביתה, עם קהל האוהדים שלה ויתרון הביתיות שיחק תפקיד משמעותי למרות ההפרש הקטן.
בכלל, הקבוצות היחידות שניצחו העונה את מכבי תל אביב היו הפועל ת”א, הפועל י-ם ובני הרצליה. הקבוצות היחידות שניצחו העונה את הפועל ת”א היו הפועל י-ם, הפועל חולון ומכבי ת”א. הקבוצה של דני פרנקו הספיקה לנצח פעמיים את הפועל ירושלים העונה והקבוצה של קטש הספיקה לנצח את מחזיקת הגביע היוצאת ואת אלופת המדינה, אבל התחושה היא שזה כבר לא תלוי רק בצהובים וזה הולך להיות כמעט כמו שנה שעברה: יש חמש קבוצות שיכולות לשים לעצמן מטרה ריאלית לזכות באליפות בתסריט כזה או אחר.
ההבדלים התהומיים בין משחקי הבית והחוץ מורגשים העונה יותר מבכל עונה אחרת. הפועל ירושלים והפועל ת”א ניצחו אחת את השנייה בחוץ וזה היה להפסדם היחיד במסגרות המקומיות בארנה ובדרייב אין. מכבי ת”א מחזיקה במאזן הבית הטוב ביורוליג, אבל בליגה היא עדיין לא פגשה את הגדולות בחוץ וההפסד הראשון שלה מחוץ להיכל מנורה מבטחים הגיע בדרבי האדום, כשכנראה עוד הפסדים ייערמו מול הקבוצות מולן תתארח.
ההיעדרות של אלכס פוית’רס תפגע בחבורה של עודד קטש בעיקר בגלל הכישרון שיש בקו הקדמי של היריבות שלה בארץ. זאק הנקינס וג’וליאן גמבל בכושר מעולה, הגבוהים של חולון בתהליך למידה של משחק אחד עם השני וצ’ינאנו אונואקו עשה אתמול בית ספר לגבוהים של מכבי בדקות האחרונות. לבנות על ג’וש ניבו כסנטר מרכזי לצידם של ג’ייק כהן וג’ארל מרטין, שרומן סורקין מקושש פה ושם דקות ולא הצליח לבוא לידי ביטוי מול אונואקו.
קטש יצטרך לעשות חושבים לקראת הישורת האחרונה של העונה. הצירוף של סולימאן בריימו יכול להיות טוב גם בליגה, אבל אז הקרדיט לג’ייק כהן ימשיך לגדול למרות החיסרון המשמעותי שלו מול הקווים הקדמיים של היריבות לצמרת. בהנחה שמקומם של שלושה זרים קבוע בשלבים המתקדמים (לורנזו בראון, ווייד בולדווין וג’וש ניבו), רפי מנקו צריך לעשות את הצעד קדימה ולהוכיח שמקומו לפתוח בעמדה מספר 3 כדי לאפשר רישום נוסף של שחקן זר בעמדות הפנים.
במצב כזה, למכבי תל אביב יהיה קשה מאוד לשמור על ההגמוניה שהיא תמיד הפייבוריטית לאליפות. על הנייר נראה כי הפועל ת”א התחברה בדרבי הנוכחי ושאונואקו וג’ייקובן בראון מתחילים להסתדר יחדיו על המגרש, אלכסנדר דז’יקיץ’ השתלט על ירושלים ובדרך למלא את הארנה בכל משחק, האלופה ממשיכה להיראות טוב כשכולם עובדים ביחד ומחזיקת הגביע בעלייה מתמדת מאז שמוריס קמפ החל לשחק כמו ה-MVP של הליגה.
נכון לרגע זה, נראה כי מי שתסיים את העונה הסדירה במקום הראשון היא תהיה הפייבוריטית לאליפות גם אם היא לא מכבי ת”א. הסגל של קטש בליגה הוא כמעט שוויוני לאלו של האחרות, ויש מצב שזה עוד ישתנה אלף פעם עד לחודש אפריל, אבל זאת הסיטואציה הקיימת נכון לעכשיו. בעונה שעברה מכבי הפסידה להרצליה למרות יתרון הביתיות והקבוצה שזכתה באליפות סיימה רביעית בטבלה, אבל הדחיפה של הקהלים, שנותנים תחושה ביתית גדולה מאי פעם, יכולה לשנות את מאזני הכוחות.
הכתוב הינו טור דעה.